מה המוצר המבוקש בשוק? תרומת זרע
הדיווחים על עליית המחירים הגבוהה ביותר מגיעים דווקא מהבנקים לתרומות זרע. מספר התורמים הנמוך הביא להכפלת המחיר תוך חצי שנה
"אני לא מכיר מוצר צריכה אחר בישראל, אפילו לא בנזין, שמחירו רשם עלייה כה תלולה והוכפל בתוך פרק זמן כה קצר", אומר פרופ' דניאל זיידמן, מבכירי הגינקולוגים בארץ, מומחה להפריה חוץ גופית בבתי החולים שיבא ואסותא.
בינואר השנה נדרשו נשים שביקשו לרכוש תרומת זרע, לשלם בבנק הזרע הציבורי אליו פנו 450 שקל למנה (מבחנה). בפברואר עלה מחירה ל-600 ובמאי כבר קפץ ל-850 שקל. בשבוע שעבר ליווה מעריב צעירה ממרכז הארץ כשפנתה לבנקי זרע ציבוריים לברר עלויות ופרטים אחרים הנוגעים לתרומת זרע שביקשה לרכוש.
בבנק במרכז רפואי בצפון, נאמר לה: "מחיר המנה הרגילה עתה 850 שקלים. מחיר מנה מתורם לא יהודי מגיעה ל-2600 עד 4000 שקל למבחנה, תלוי במספר הבדיקות שיידרש לבצע". בבנק זרע במרכז הארץ סופקו נתונים דומים.
פרופסור זיידמן: "הוכחה נוספת למחסור החמור הוא התארכות התור. המבקשות לרכוש תרומת זרע ממתינות לעיתים חצי שנה. כשמדובר בהפריה חוץ גופית כטיפול לבני זוג שנזקקים לכך - התור עומד על שבוע בלבד. אין מחסור".
בשנים האחרונות חל גידול ניכר במבקשות תרומות זרע - בעיקר רווקות, רובן משכילות וממעמד סוציו-אקונומי גבוה המוכנות להיות חד-הוריות וכן נשים החיות עם בנות זוג. "לפני כמה שנים גילן נע סביב 40 שנה ויותר. עתה, מול העלייה המשמעותית במספרן, רואים ירידה בגיל: רבות מהן בנות 35", מסביר ד"ר מיכה באום, גניקולוג בכיר בבנק הזרע בתל השומר.
על היקפו של מגזר החד הוריות שילדו מתרומת זרע ניתן ללמוד מכך שבתל השומר בלבד, רכשו בשנת 2004 320 נשים תרומת זרע, מהן 260 רווקות. בשנים האחרונות מדובר, לפי ד"ר באום, בלמעלה מ-1000 נשים. על פי מקורות שונים, 42 אחוז מתורמי הזרע בישראל סטודנטים, 37 אחוז חיילים ו-20 אחוזים מבוגרים יותר.
כמה מקבל התורם בעד כל מנת זרע? התעריף אינו אחיד לכל בנקי הזרע והוא נע בין 300 ל-500 שקל . "יחידי סגולה" בעלי נתונים מיוחדים
רשמית מגבילים תורמים ל-20 מנות לשנה, אבל קרוב לוודאי שההגבלה הזאת איננה נשמרת. על השאלה לכמה מבחנות מחולקת כל מנת תרומה מקבלים תשובות שונות: רשמית מדובר ב-3-2 מבחנות. אבל לא אחת כבר חולקו מנות גם ל-7-5 מבחנות. ד"ר באום: "כל תרומה עוברת תהליך השבחה והמבחנה מכילה 0.5 סמ"ק נוזל מרוכז".
אין עדיין בישראל מאגר מידע מרכזי אליו מתנקזים הרישומים המתבצעים בכל אחד מ-14 בנקי הזרע הפעילים (13 בבתי החולים הציבוריים ו-1 פרטי) על התרומות והתורמים. לא ברור אם תורמים "נודדים" בין כמה בנקי זרע, ובכל אחד מספקים את תרומותיהם - כפרנסה צדדית. תקנות משרד הבריאות מגבילות במספר התרומות מכל תורם.
אנשי המקצוע בתחום מספרים שרק 3 מכל 10 גברים (ולעתים פחות) המוכנים לתרום מזרעם, מקבלים אישור לאחר בדיקות ראשוניות שעברו בבנק שאליו פנו. מספר התורמים כיום הוא בגדר נעלם. ההנחה: לא יותר מ-50. בדוח מבקר המדינה מ-2006 שסקר את המצב בין 2003 ל-2005 נאמר שהמחסור תמידי ויש למצוא לו פתרון.
הצעירה שערכה בשבוע שעבר סקר שוק ואספה מידע בכמה מבנקי הזרע העיקריים בישראל שמעה את התשובות הבאות: "במאגר התורמים הפעילים אצלנו כרגע, הרבה פחות מעשרה", אמרה נציגת בנק במרכז הארץ. בבנק אחר ענו: "אצלנו במאגר משהו שבין 10 ועד 20 לכל היותר".
פרופסור זיידמן: "כשיש עודף רגולציה התורמים בורחים. זה קרה בשבדיה. בישראל קיימת דרישה להקמת מאגר מידע מרכזי לתרומות - שטרם בוצעה. הצעת החוק של ח"כ עתניאל שנלר בנושא תרומות הזרע ומאגר המידע והרישום הארצי המחייב תקשורת בין בנקי הזרע - תקועה".
בשני בנקי זרע שונים, מרוחקים זה מזה, נאמר למבקשת המידע, שהתורם עובר בדיקה גנטית כללית לבירור מוצא והתאמה אפשרית לנתרמת. מבררים על סמך הצהרותיו את מצב בריאותו, מחלות מידבקות, נכות פיזית או נפשית ועוד. עליו להצהיר שאינו צורך ולא צרך בעבר סמים, הוא עובר בדיקה גופנית כללית ובדיקת דם לדלקות הכבד הנגיפיות (הפטיטיס B ו-C) ולטיי-זקס. נבדקת תקינות ואיכות דגימת הזרע והתרומה מאוחסנת לחצי שנה כדי לבטל חשש לאיידס.
בעוד התורם עדיין אינו נדרש בכל מקום לבדיקות מקיפות לגבי נשאות למגוון רחב של מחלות גנטיות - האישה, על פי רצונה והמלצת רופאיה, צריכה לעבור אותן. לבקשתה המפורשת כשקיימת בעיה ספציפית, התרומה המיועדת לה תיבדק - דבר שמייקר אותה.
על השאלה האם ייתכן מצב שמתורם אחד יהיו מעשית בישראל ילדים רבים, כולם אחיו למחצה השיבו לצעירה הבודקת בחיוב: "אין כרגע יותר מדי תורמים פעילים ולכן ייתכן שתורם יפקוד בנקים אחדים. לנו אסור לברר מעבר להצהרותיו. אין פיקוח בנושא. אבל האפשרות קיימת - ויכולה להתגלות די במקרה".
בכל אחד משני הבנקים שאליהם פנתה האישה לקבלת מידע, נאמר: "כרגע יש אצלנו רק תורם אחד לא יהודי, לא אירופי, ישראלי. ערבי מוסלמי. גבר מרשים - למקרה שתעדיפי תרומת זרע מגוי. אבל מחיר התרומה ממנו - גבוה יותר".
רק לבנק הזרע באסף הרופא הותר לייבא באורח מסחרי זרע מחו"ל. בנק הזרע הפרטי בראשון לציון מצהיר שאצלו אין מחסור ושהוא מייבא מחו"ל. מחיר התרומות - בהתאם. בית חולים פרטי אחר שביקש היתר דומה - טרם קיבל.
המחסור בזרע ומחירה הגבוה של המבחנה (הנצרכת אחת לחודש) יצר מצב שבו נשים מבקשות לא להשתמש במלוא התרומה שרכשו אלא לבצע מניפולציה: הזרקת חלק קטן מהמנה, ישירות לביצית אחת להפריה חוץ גופית. שאר תרומת הזרע מוקפאת לשימוש מאוחר, לכשיידרש. רוכשות התרומות אינן זוכות להחזרי ההוצאות מקופות החולים.
המחסור בתרומות וקשת רחבה של נושאי הפריון, חידושים קיימים וצפויים בעתיד, יידונו ב-15 ביוני באוניברסיטת בר אילן, בכנס רפואי-מדעי ראשון מסוגו ופתוח לקהל הרחב. בין המשתתפים יהיו בכירי המומחים המקומיים וחלוצי ההפריה החוץ-גופית בישראל הפרופסורים שלמה משיח ויהושע דור, רופאים-מדענים מבנקי הזרע בתל השומר, אסותא ומכוני הפריה חוץ גופית.
פרופ' זיידמן יסקור את אחד החידושים הבולטים שהונהגו באחרונה: שימוש בכמות הורמונים מינימלית להפריה חוץ גופית. הטיפול הונהג בשיבא ביחידה החוץ גופית בראשות פרופ' דור. "המרכז הארצי לפריון" יזם את הכנס, והמארגנת, ד"ר תדהר זן-בר, אמבריולוגית (עוסקת בחקר עוברים) בתל השומר ומנהלת מעבדות לבדיקות והשבחת זרע, מסרה כי הכנס נועד לספק מידע אמין ומפורט על כול נושאי הפריון.
"מידע רב 'רץ' באינטרנט ובפורומים, אבל אנחנו נתקלים גם בהרבה מידע שגוי ולא מדויק", אומרת ד"ר זן-בר, "נשים מייעצות זו לזו בהתבסס על דעה אישית, לא תמיד מוסמכת. מנתחות מצבים ולעתים מפחידות אחרות - וגורמות ללא מעט תסכולים, למי שצמאה למידע מוצק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם