התעלומה ביער יתיר
יום אחד תצפתו אנשי קק"ל על היער הגדול בישראל וגילו ש-50 אלף עצים התייבשו למוות. החדשות הטובות: הקטסטרופה נעצרה, עד הבצורת הבאה
אנחנו עומדים בלב יער יתיר. מסביבנו המון עצים מתים. מאות אורנים אפורים כשק, יבשים, כורעים על צידם או סתם עומדים כפופים, ממתינים לפינוי. המראה מדכדך, אבל ד"ר שמואל שפרינצין, מהנדס היער של מרחב דרום בקק"ל, דווקא אופטימי. "לפני שנה חשבנו שאנחנו הולכים לקטסטרופה, שאנחנו עומדים לאבד את יער יתיר. לפי התרשמותנו התהליך הזה נעצר. היער ניצל".
הדרמה התחילה בסוף הקיץ הארוך והקשה של 2009. יער יתיר, הגדול בארץ, מיליון עצים שנטועים בירכתיים הנידחים של ישראל, על שפת בקעת ערד ודרום הר חברון, רתח מחום. אנשי קק"ל
וישנה גם חיפושית הקליפה שמתלבשת על עץ חלש, הורגת אותו וקופצת לעץ הבא. למרות זאת, החלטנו לא לרוץ עם הכריתה. רצינו להבין למה זה קורה, ללמוד את התופעה".
כדי להבין מה קורה שלחו חלק מהעצים המנוחים לנתיחה שלאחר המוות במכון וולקני. גם אנשי מכון ויצמן, באמצעות מערכות הניטור שפיזרו ביער, חקרו במרץ. האבחנה: התייבשות. "ב-1998 כבר הייתה בצורת קשה ביער יתיר", אומר שפרינצין, "ואז לא היה עץ אחד מת. מה שהרג אותם זה הרצף הארוך של השנים השחונות. יש גבול ליכולת של עצים להחזיק מעמד".
אנחנו עומדים על גג בית היערן, מקום סימפטי שמציע מקלט חם ל"שביליסטים", התרמילאים האמיצים שצועדים את שביל ישראל שעובר כאן. התצפית על מרחבי היער ועל הרכסים הצחיחים שמעבר לו מרהיבה, אבל הכתמים האפורים שמשובצים ביער צובטים בלב. בעזרת ניתוח תצלומי אוויר העריכו בקק"ל שחמישה אחוזים מעצי היער- 50 אלף עצים - הלכו לעולמם בהתייבשות הגדולה. "זה לא רק כאן", אומר שפרינצין, "זה קרה בכל היערות בדרום - להב, כרמים, דבירה, ארז, גברעם". אבל יער יתיר הוא ספינת הדגל, ומכסת הגשמים הסבירה שהביא איתו החורף האחרון כנראה עצרה את המפולת.
במקום שממנו שפרינצין הגיע אין ליערות בעיות כאלה. הוא בן 66, שנה לפרישה, עלה ב-1992 מרוסיה . מכיוון שלמד תכנון יערות במוסקבה, החליק בטבעיות לשורות קק"ל ומאז הוא שם, גר בבאר שבע ומטפח את היערות שסביבה. יש לו הומור רוסי דק, כל כך דק עד שהישראלים לא תמיד מבינים מתי הוא עובר לציניות. כשאני שואל אותו אם החורשות הישראליות - שרק אנחנו מעזים לכנות אותן יערות - לא מגוחכות בעיניו בהשוואה ליערות העד הסיביריים, הוא מפתיע: "פה הרבה יותר מעניין. יש בעיות, צריך להיות יצירתיים, למצוא פתרונות. יש יותר אתגרים".
יער יתיר הוא פרויקט ייחודי בקנה מידה עולמי: יער מלאכותי של עצי מחט על שפת המדבר. כשהחלו בנטיעות, ב-1964, המטרה העיקרית הייתה ליצור נוכחות בשטח בואכה הקו הירוק. העצים נקלטו, וברבות השנים היער הפך לשדה ניסויים פופולרי שמדענים מכל העולם מגיעים אליו למטרות מחקר.
מתברר שגם האנשים שמנהלים את היער לא מפסיקים ללמוד. שפרינצין אומר שמעז יצא מתוק, ושהמסקנה ממכת ההתייבשות היא שמוכרחים לדלל את היער. "לפני 40 שנה", הוא אומר בחיוך, "היו צריכים לספק עבודה לפועלים ונטעו 400 עצים לדונם. היום אנחנו יודעים שככל שהעצים צפופים, התחרות על משאבים, מים וקרקע יותר קשה והעצים יותר חלשים ופגיעים. ההתייבשות היא הזדמנות טובה לבצע דילול. עד סוף השנה נפנה את כל העצים המתים מיער יתיר, בסוף נגיע לצפיפות של 25-22 עץ לדונם. אם רוצים עץ איכותי צריך לתת לו מרחב מחיה ולדאוג שהצמרות לא ייגעו זו בזו ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם