נתניהו: נתתי לפלסטינים הצעה מספיק נדיבה שיוכלו להיענות לה
ראש הממשלה משחזר את השעות הארוכות לפני נאומו הגדול בפני חברי הקונגרס האמריקאי, את החזרות הרבות, והשינויים האחרונים שהוסיף בעודו יושב בספריית הבלייר האוס. בבוקר, אחרי אימון קל, הוא החליט להוסיף דברי תודה לעם האמריקאי. בערב, בתום התשואות, כבר הגדיר את האירוע כ"רגע היסטורי"
- "לטובת שלום אמיתי אנחנו מוכנים לוותר על חלקים מארץ אבותינו"
סגן הנשיא ג'ו ביידן, ישב מאחוריו. כשנכנס לאולם, בקושי עבר את המשעול הקצר עד שהגיע לדוכן. כך גם בתום הנאום, כשסנטור הצטלם עם בנו לצד נתניהו, אחרים ביקשו ללחוץ ידו ולומר לו כמה הוא היה נפלא וצודק. אפילו בדרכו לבית ההארחה, שמע נתניהו קריאות מעוברים ושבים על עמידתו האיתנה.
ולמרות הכבוד הגדול שזכה לו בבירה האמריקאית, שכל ראשיה חזרו והדגישו את הקשר שבלתי ניתן לשבירה בין שתי המדינות, סבור נתניהו שהתיאום בין שתי הבירות לקוי.
"רצוי לתאם טוב יותר עם ארה"ב את העמדות המוסכמות גם לקראת ספטמבר (התאריך שבו ינסו הפלסטינים להביא להכרה במדינה פלסטינית באו"ם, א"ב)", סבור נתניהו. "השאלה אם אפשר להביא לידי כך שארצות הברית תגיד את מה שאמרנו".
נתניהו בטוח שאם התיאום היה טוב יותר, הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, לא היה מפתיע אותו יממה לפני נאומו ומבשר לו שהוא מתכוון לומר את הקשה מכל, את מה שנתניהו הדף במהלך כל החודשים האחרונים בהצלחה.
שיאמר לו שהבסיס למשא ומתן יהיה על קווי 67' כולל חילופי שטחים, אמירה שהוציאה את נתניהו מהכלים וכעבור שלושה ימים, אובמה הבהיר אותה בנאומו בפני חברי השדולה למען ישראל - איפא"ק.
שלושה סעיפים נאמרו על ידי נתניהו לראשונה במהלך הנאום, ולא נאמרו קודם לכן. בהם הסעיף על כך שיהיו התנחלויות שיישארו מחוץ לגדר הגבול ושאסור שירושלים תחולק שוב.
בתוך כך, גילה נתניהו אמפתיה כלפי הפלסטינים, ואמר: "אני יודע שמדובר בסוגיה קשה לפלסטינים, אך עם קצת יצירתיות אפשר
אולם הסעיף המשמעותי האחרון שנתניהו הכניס בנאומו, שעה שעבד על נאומו בשעת לילה מאוחרת, הייתה קריאתו להיות הראשון שיכיר במדינה פלסטינית שיוחלט עליה באמצעות משא ומתן. "אני מבטיח לך זאת", קרא נתניהו ליו"ר הרשות הפלסטינית בנאומו. "ישראל לא תהיה המדינה האחרונה שתקבל בברכה מדינה פלסטינית כחברה חדשה באו"ם. היא תהיה הראשונה שתעשה כן".
נתניהו ישב כל הלילה בספריה של ה"בלייר האוס" מהרגע שחזר מוועידת אייפאק. עשה חזרות ואכל במקביל. יועצים נכנסו ויצאו, כאשר היועץ המשמעותי והמשפיע ביותר היה רון דרמר, בעל השורשים האמריקאים וההבנה הגדולה ביותר בפוליטיקה האמריקאית.
עד השעות הקטנות של הלילה נתניהו ויועציו תיקנו ושיפצו את הנאום הגורלי. לקראת השעה שלוש לפנות בוקר סיים נתניהו את התיקונים והלך לישון. בשמונה בבוקר קם, עשה התעמלות קלה בחדרו, התקלח ואכל ארוחת בוקר.
המשפטים האחרונים שהוסיף לנאום היו התודות לעם האמריקאי, ממש בסוף הנאום. "ההשגחה העליונה הפקידה בידי ארצות הברית את תפקיד שומר החירות. בין האומות המוקירות את התודה העמוקה ביותר נמצאת האומה שלי, שנלחמה על חירותה והישרדותה כנגד כל הסיכויים".
נתניהו הוסיף: "אני מדבר בשם העם היהודי והמדינה היהודית כשאני אומר לכם, נציגי אמריקה, תודה. תודה על תמיכתכם הבלתי מעורערת בישראל. תודה על שאתם מבטיחים שלפיד החירות ימשיך לבעור ברחבי העולם".
בבוקר, לקראת השעה עשר וחצי, הייתה זו שרה נתניהו שנכנסה ראשונה ליציע, לבושה בשמלה ירוקה. כל חברי הקונגרס קמו על רגליהם והריעו לה דקות ארוכות.
נתניהו הגיע זמן קצר לאחר מכן, ולאחר שהודה לכל הנוכחים, נופף לשרה שהחזירה לו תנועת יד וחיוך. גם במהלך כל האירוע ישבה שרה דרוכה, שעונה לפנים, כאילו מנסה להשפיע מרוחה על רוחו, שלא ייכשל בלשונו.
הנאום עצמו עבר בהצלחה רבה, למעט צעירה אחת ששלפה חתיכת בד אדום וקראה "לשחרר את פלסטין". היא הוסתה במהירות והוצאה מהיציע.
"הסנטורים הם לא פולישוק. אמריקה היא לא אקוודור. כשנציגי העם האמריקאי מתלכדים, ומכירים בדברים היסודיים שאנחנו זקוקים להם כדי להתקיים זהו רגע היסטורי ששם חומות ברזל שדרושות לקיום שלנו להסכם שלום", סבור נתניהו.
האירוע הזה אף הזכיר לו, בקנה מידה קטן יותר כמובן, את ימיו מהטירונות. "כשמקימים אוהל סיירים חשוב לתקוע היטב את היתדות באדמה. מספיק יתד אחת שמשתחררת, וכל
האוהל עף ממקומו. אנחנו נתונים כבר שנים רבות בסופה שמנסה לערער את התולדות של הקיום שלנו והיום חיזקנו אותו מאוד", חש נתניהו.
נתניהו חושב שנתן "הצעה מספיק נדיבה כדי שהפלסטינים יוכלו להיענות לה. ברור שבכל תרחיש שלום אמיתי - ברור שבהסדר כזה נצטרך לוותר על חלק מהשטח והריכוזים הגדולים של האוכלוסיה ומקומות אחרים בעלי ערך לאומי אסטרטגי יישארו במדינת ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם