נקנו בדם: מטוסי הכיבוי הגיעו מאוחר מדי
אורי יפה, מראשוני טייסי חיל האוויר, ניסה לשכנע את מי שאפשר להצטייד במטוסי כיבוי. חבל שהם הגיעו אחרי עשרות הרוגים

יפה ואשל חיזרו על הפתחים, נזרקו מהדלת וחזרו מהחלון רק כדי לגלות שגם הוא סגור. אחרי שנפגשנו לצורך פרסום כתבה במעריב, יפה הבחין שאני עדיין לא לגמרי משוכנע שהוא יודע על מה הוא מדבר. "אתם רוצים לומר שכולם טועים ורק שניכם צודקים?", הטחתי בהם את השאלה הלא נמנעת, והם הביטו בי בייאוש, ואישרו שכן, מה לעשות, זה המצב.
כעבור מספר ימים יפה נקש על דלתי, איש בן 80 פלוס בסנדלים ומכנסיים קצרים, נכנס לסלון ותחב קלטת למכשיר הווידאו. על המסך רצו צילומים מהדגמה של כיבוי מהאוויר שנערכה לפני עשר שנים באחד מחופי הכינרת. המדרון שהובער לצורך ההדגמה כובה במהירות על ידי המטוס הקנדי.
מה הלקח? קצת יותר כבוד לאופוזיציונרים, לאנשים שחושבים אחרת, לזקני השבט, לנודניקים שמחזרים על הפתחים ומשוכנעים שהם יודעים יותר טוב מכולם. לפעמים, לא תמיד, הם באמת יודעים. עם קצת יותר הקשבה וקצת פחות אטימות, אולי היינו יכולים לחסוך 44 הרוגים ומיליוני עצים שרופים.
aviv67@gmail.com