מבקר המדינה נגד רשות השידור: "תרבות ניהולית קלוקלת"

בדו"ח שמתפרסם היום תוקף המבקר את התנהלות רשות השידור ואת העומד בראשה, מנכ"ל הרשות מוטי שקלאר. עיקר הליקויים שנמצאו הם בעיקר בתחום המינויים ובפעולות כוח אדם

ערן סויסה | 17/5/2011 17:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
מוטי שקלאר
מוטי שקלאר צילום ארכיון: פלאש 90
מבקר המדינה תוקף בחריפות את התנהלות רשות השידור בשנים האחרונות ואת העומד בראשה, מוטי שקלאר. בדו"ח אשר מתפרסם היום אומר המבקר כי מדובר ב"כשל מתמשך שגרם לרשות נזקים מהותיים בתקופה שבה עליה לתפקד במציאות משברית ובה בעת היא נדר לקבל הכרעות כבדות משקל בעניין רפורמה נרחבת שתשפיע על עתידה".

"ככלל יש ליצור תנאים שירחיקו שיקולים פוליטיים מן ההחלטות המתקבלות בעניין הרשות ויבטיחו את קיומה כערוץ שידור ציבורי עתצמאי המקבל את כל החלטותיו לפי שיקולים מקצועיים-ציבוריים בלבד", נכתב בסיכום הדו"ח. "פעולות בענייני כוח אדם נעשו תוך התעלות מהוראות הדין והנוהל, פעמים רבות בהנהגת המנכ"ל. בהתנהלות זו היה כדי להטמיע ברשות תרבות ניהולית קלוקלת. אין להשלים עם הליקויים שהועלו בתחום זה, המצביעים על כשל אירגוני וניהולי".

מינויים חברי מליאה: בסוף שנת 2009 ביקש השר הממונה על רשות השידור לבדוק מינויים של 23 מועמדים למליאת רשות השידור. בבדיקת המבקר עלה כי רוב המועמדים הם בעלי זיקה פוליטית או אישית. בחמישה מקרים נעשו פניות של שרים לבדוק מחדש את המועמדים לתפקיד חברי מליאה- כל חמשת המועמדים שנבדקו שוב נמצאו באופן מפתיע בעלי זיקה פוליטית.

התפטרותו של יו"ר הרשות לשעבר, משה גביש, מעלה שתי גרסאות סותרות: ביוני 2009 התפטר מתפקידו יו"ר הרשות, משה גביש, ולמבקר המדינה הגיעו שתי גרסאות סותרות למהלך. לפי גרסתו של גביש, הוא החליט לא להמשיך לאתר שהשר הממונה באותה תקופה, יולי אדלשטיין, הבהיר לו כי הוא מעוניין ביו"ר "משלנו". על-פי גרסתו של השר דאז, גביש התפטר לאחר שלא הובטחה לו קדנציה נוספת. בדו"ח כותב המבקר כי אין בכוונתו להכריע מי צודק אך הגרסאות הסותרות "מעוררות ספק בדבר נסיבות ההתפטרות, היות והפגישה בין השניים לא תועדה".
שמונה שנים לא נבחר במכרז מנהל לטלוויזיה בערבית

גם מינויו של מנהל הטלוויזיה בערבית מעוררת עניין אצל מבקר המדינה. מאז תחילת שנת 2002 לא נבחר במכרז מנהל לטלוויזיה בערבית. במאי 2007 פרסמה רשות השידור מכרז פנימי לתפקיד ובנובמבר באותה שנה פרסמה מכרז חיצוני. ועדות המכרזים לא בחרו באף אחד מהמועמדים. בחודש יוני 2008 הוקמה ועדת איתור שהתפזרה לאחר שלושה חודשים בשל חשד לניגוד עניינים של אחת מחברות הוועדה. בנובמבר 2008 קבע

בית הדין הארצי כי יש לדחות את הליך המינוי עד להקמת ממשלה חדשה. כשהוקמה ממשלה חדשה החליט הוועד המנהל להמשיך בבחירת מנהל. עד סוף שנת 2010 לא מונו מליאה וועד מנהל ולא נבחר מנהל לטלוויזיה בערבית. הטלוויזיה בערבית המשיכה לפעול תחת ניהולו של מוטי שקלאר שמילא את התפקיד מאז שנת 2008, על אף שאין לו את הכישורים המתאימים לכך. בין היתר הוא לא דובר השפה בה משודר הערוץ.

מנהלי מחלקות ואנשי תקשורת בכירים ברשות השידור

מינוי מנהלי מחלקות וחטיבות: בבדיקת המבקר את המינויים של מנהלי החטיבות בטלוויזיה בעברית וברדיו בערבית הוא גילה דפוס קבוע: שלושה מתוך ארבעה מנהלים מונו באמצעות מכרז ובתום תקופת כהונתם הם קיבלו הודעה על סיום תפקידם ובכל זאת התבקשו להישאר בתפקידם עד לאיוש התפקיד מחדש באמצעות מכרז. "מפעם לפעם הוארכו תקופות המינויים בפועל בניגוד לנוהלי הרשות. במשך שלוש עד שמונה שנים לא פרסמה הרשות מכרזים לאיוש משרות אלה".

אנשי תקשורת בכירים: במטרה לעודד אנשי תקשורת בכירים לעבוד ברשות השידור, אישר הממונה על השכר באוצר להעסיק עובדים בכירים על-פי חוזים אישיים. אלא שלאחר בדיקה התגלה כי הרשות התקשרה עם חלק מאנשי התקשורת הבכירים בצורה שלא תאמה את תקופת העסקתם ואת מהות עבודתם וחתמה עמם על חוזים בניגוד להנחיות הלשכה המשפטית ובניגוד לדעתו של הממונה על השכר. בנוסף, על אף ההנחיות שלא להעסיק עובד שפרש מרשות השידור, העסיקה הרשות את העיתונאי מנשה רז, שעבד במשך 35 שנה ופרש ממנה בתנאים מועדפים. למרות זאת, בשנת 2005 הוא הוחתם לעבודה למשך שלוש שנים נוספות ובהמשך לעוד שנתיים.

בעיות נוספות התגלו בחוזה של העיתונאי אבי רצון, לאחר שסוכם עמו על עונה נוספת של תוכניתו "הטריבונה" ללא אישור ובחוזים של שני עיתונאים נוספים. עיתונאי אחד הועסק ארבע שנים בלא שהחוזה המקורי עמו הוארך ועיתונאי אחר הועסק במשך תשעה חודשים ללא חוזה התקשרות.

בנוסף לאלה, אישור לעבודה פרטית יינתן רק בכתב מראש על-ידי בכירי הרשות. למרות זאת, שני אנשי תקשורת שבקשותיהם לא אושרו קיבלו, בניגוד לנהלים ולחוות הדעת המשפטיות, אישור מיוחד ממנכ"ל הרשות בעל-פה. 

יצירה ישראלית? לא בבית-ספרנו

הדו"ח קובע כי הרשות כשלה גם בקידום היצירה הישראלית. על-פי החוק הרשות חייבת להוציא לפחות 36% מהכנסותיה עבור הפקות מקור מתוכם 10% להפקות מסוגה עילית. לאחר בירור התגלה, כי בשנים 2007, 2009, ו-2010 הוציאה הרשות פחות משלושה אחוזים. "השרים השתמשו בסמכותם והותירו זאת ובכך ביטלו את אחד מתפקידיה העיקריים של הרשות", כותב המבקר.

שקלאר: ליקויים רבים תוקנו"

מנכ"ל רשות השידור מסר בתגובה: "מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, מברך על דו"ח הביקורת ומודה על הערותיו. ליקויים רבים עליהם מצביע הדוח תוקנו כבר טרם פרסום הדוח. שקלאר הדגיש כי הליקויים עליהם מצביע המבקר אין בהם משום הטלת דופי או ניקיון כפיים. הביקורת עוסקת בתקופה קשה מאד לרשות השידור, שבה לא כיהן ועד מנהל, ובה תקציב הרשות קוצץ ביותר מ-40 אחוזים, תקופה קשה שחייבה פעולות שיבטיחו את המשך השידורים ושמירה על איכותם. בכלל זה, גם התקשרויות שהיו חיוניות להמשך השידורים. מנכ"ל הרשות, המשלים 5 שנות כהונה, הדגיש כי בתקופת כהונתו התחזק מעמדה של הרשות כגוף שידור ממלכתי-ציבורי, עצמאי ואיכותי, הנותן ביטוי לתרבות הישראלית ומשקף את מגוון הדעות בחברה. בתקופה זו נחתמו הסכמי הרפורמה וההסכמים האחרים שיובילו את הרשות לדרך חדשה".

מרשות השידור נמסר: "הוועד המנהל של רשות השידור קיבל את המלצת ועדת הביקורת, לאמץ באופן מלא את דו"ח מבקר המדינה ולפעול לתיקון כל הליקויים. הוועד המנהל בישיבתו הראשונה החל בתהליך ביטול כל המינויים בפועל והחל בישום מלא של מסקנות דו"ח מבקר המדינה. הוועד המנהל רואה בחומרה יתרה את מסקנות המבקר המצביעות על כשלים ניהוליים בכל הדרגים לרבות בדרג המנכ"ל".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תקשורת''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/media/ordering_new_1/ -->