כמה קל וזול היה למנוע את התאונה בכביש הערבה
התאונה, בה נהרגו ארבעת בני משפחת שוורץ, היא אירוע אופייני לכביש הזה. אמצעי בסיסי כמו גדר בטיחות או מסלול נוסף היו מצילים חיים
זירת התאונה סמוך לגופרית צילום: יהודה בן יתח
כביש הערבה, מהקטלניים בישראל, מציב אתגר רב-שנים בפני מומחי התחבורה שלנו: מצד אחד זהו כביש ארוך ודל תנועה שלא "מצדיק" השקעות תשתית שנמדדות ביחס לנפח התנועה, ומצד שני זהו כביש חסר רחמים, שכל טעות בו מסתיימת באסון.
לפני כחמש שנים, בתקופת השר שאול מופז, הוחלט במשרד התחבורה לשדרג חלקים מהכביש ולהפכם לרב-מסלוליים עם גדר הפרדה במרכז. למרבה הצער, במע"צ לא משתגעים על פרויקט שגוזל נתח משמעותי מתקציב הפיתוח שלהם, במיוחד כשהוא "מתבזבז" על אזור שכוח-אל עם נפח תנועה זעום.
התוצאה היא פסיחה על שתי הסעיפים:
מצד אחד מוקצים מאות מיליוני שקלים לשדרוג ומאידך - הכסף מושקע בקטעים קצרים, בזמן שסלילת הכביש לכל אורכו עשויה לארוך עשרות שנים ולגזול מיליארדים.
מומחים הציעו כבר לפני שנים פתרון פשוט ופחות יקר שימנע תאונות חזיתיות שנובעות מאובדן שליטה והירדמות. סלילת נתיב נוסף אחד בלבד, עם הפרדה מרכזית והפרדות צד, באופן שבו בכל מספר קילומטרים, לסירוגין, כל כיוון "מקבל" שני מסלולים, בעוד שהכיוון הנגדי "מאבד" מסלול אחד. שיטה זאת מונעת באופן כמעט מוחלט את התאונות החזיתיות ואת אלה הנגרמות בעת ירידה לשוליים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם