נתניהו: מסרבים להיכנע לפחד, נכה באויבינו בכל עוצמתנו
בנאומו בטקס יום הזיכרון הממלכתי לנפגעי פעולות האיבה, הזכיר ראש הממשלה בתחילת דבריו את בני משפחת פוגל שנרצחו בידי מחבלים באיתמר והזכיר את מאבק ישראל בטרור לאורך השנים: "המטרה היא לזרוע פחד, לשבור את רוחנו ולעקור אותנו מארצנו. לא נאמין שנמר שנועץ את שיניו בילדינו שינה חברבורותיו"
"בהר הקדוש הזה למרגלות האנדרטה המרכזית לנפגעי פעולות האיבה, אתן את תשובתנו הכפולה למבקשי נפשנו", פתח את נאומו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "ראשית: נכה בכם. נכה בכם בכל עוצמתנו. כפי שתפסנו את רוצחי משפחות פוגל - נשיג גם אתכם".
יום הזיכרון, הבוקר. צילום: רויטרס. עריכה: גלעד לוסטיג
לדברי נתניהו: "בל נתפתה להאמין שהנמר שנעץ שיניו בילדינו ובנשינו שינה חברבורותיו, ולא נאטום אוזנינו לנהמות הטרף. נכה בכם", אמר בשלישית. "שנית, נבנה את ארצנו ונייחל ליום שבו נוכל לחיות בה בשלום עם שכנינו.
"מטרת הטרור היא לזרוע פחד, לשבור את רוחנו, לעוקרנו מארצנו. תשובתנו, מאז ומתמיד, הייתה לסרב להיכנע לפחד, ולהשתרש עמוק באדמתנו".
נתניהו ציין כי עם ישראל נאבק בטרור במשך 162 שנים והזכיר את הקורבן הראשון שחקוק על קיר השמות בהר הרצל: הרב אברהם שלמה צורף. "אנו מרכינים ראש לזכרם של אלה שחייהם נגדעו על ידי מרצחי הטרור", סיכם ראש הממשלה וזכה למחיאות כפיים לא שגרתיות.
"נגזר עליכם לצעוד לבד עם הכאב"
מוקדם יותר היום נערך הטקס המרכזי בהר הרצל לזכר הנופלים. בדבריו, אמר נתניהו: "למדנו שרק אם נהיה מוכנים להגן על עצמנו, נבטיח את קיום ישראל. קשה להעריך את מלוא המחיר שנגבה מעמנו וממדינתנו בנופלם, במשפחות שלא הוקמו, ילדים שלא נולדו ויצירות שלא נוצרו.
"ביכולתי להעריך, ולהעריך היטב, את שנגבה מכל אחד ואחד מבני ובנות המשפחות. אני חלק מכם. אני יודע מה גדול הכאב, אני מכיר על בשרי את תחושת הגדיעה של איבר מגופנו ואת הצלקת שלעולם לא תגליד עד תום. את תחושת החורבן וההחמצה.
"אני מכיר את השלבים. ראשית בא ההלם, לאחריו הסירוב להאמין ואחר כך
מחלחלת לה ההכרה הנוראה שיקירינו לא ישובו עוד ושהם יחיו רק בלבנו ובחלומנו. לכל אחד מאיתנו דרך משלו להתעודד ולכל אחד דרך משלו להתמודד עם ייסורי השכול, שהם ייסורי שאול".
נתניהו התייחס למשפחות שהצטרפו במהלך השנה האחרונה למעגל השכול: "הלוואי שיכולתי לעוץ עצה לאלו מכם שנוספו בשנה האחרונה למשפחתנו, משפחת השכול. אבל קצרה ידי. נגזר עליכם לצעוד לבד עם הכאב. בחושכו של ליל ובבוקרו של יום, ודווקא ברגעי שמחה ורון מפציע לרגע הזיכרון ומפלח את ליבנו. לא תש כוחנו ולא נפלה רוחנו. בזכות בנינו שנפלו, זקפה קומתנו. בזכות קורבנם הובטח קיומנו".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם