הקשר עם חיילים בודדים הדוק יותר: ראיון עם סגן מפקד בהל"צ
"כשכל החיילים מתפזרים עם ההורים שלהם הביתה, לחיילים הבודדים אין למי לבוא בחג". סא"ל יגאל אברזון, סגן מפקד בהל"צ, מספר על ההתמודדות המספקת עם החיילים הבודדים
חברת "אלדן" ואתר nrgמעריב מזמינים אתכם לכתוב ברכה למדינה. על כל ברכה שלכם תתרום "אלדן" 63 ש"ח לחיילים בודדים קרביים במסגרת פרויקט "אמץ לוחם"
באופן כללי לא קל להיות חייל בישראל. המעבר החד בין חיים כתלמיד בית ספר לעולם הצבאי, שעות השינה שנעלמות, הסכנות הגדולות והאחריות העצומה, הופכים את השירות הצבאי למשימה לא פשוטה. הסיפור הופך למסובך הרבה יותר כשמדובר בחייל בודד.
אז מה עובר על אותם חיילים בודדים? איך הם מסתדרים עם המציאות החדשה והלא פשוטה? ומה היחס של המערכת אל אותם חיילים בודדים? "ברמה כזו או אחרת, הקשר עם החיילים הבודדים הוא יותר הדוק", מודה סא"ל יגאל אברזון, סגן מפקד בהל"צ, בסיס ההדרכה של חייל ההנדסה, "גם כך הם פה לבד בארץ. אין סיבה להעמיק את הבעיה עוד יותר".
כיום בבהל"צ נמצאים כ-40 חיילים בודדים מתוך כ-1,900 החיילים בבסיס. מדובר, כך ע"פ אברזון, בנתון שחוזר על עצמו בכל מחזור. "בסדר גודל הזה יש רק שני בסיסים, אנחנו ושיזפון", הוא מספר. "זה בערך חייל בודד אחד על כל מחלקה". הנתון הזה, בלי שום ספק, הופך את המפקדים בבהל"צ ליודעי דבר בכל הנוגע לאותם חיילים בודדים.
"באופן אוטומטי היחס אל חייל בודד הוא יותר ייחודי, אבל אנחנו לא כל-כך מבליטים את זה", מספר אברזון. "אתה עוזר לו קצת, בציוד ובדברים השוטפים כמו תוספות ותלושים לחג, אבל לא בהתנהלות היומיומית".
אתם נותנים הוראות מיוחדות למפקדים בנוגע לחיילים בודדים?
"לא. אין הוראות כאלה. אם הוא רק חייל בודד, היחס יהיה זהה. אם מדובר בחייל בודד שיש לו גם קשיי עברית, או אחד שלא ראה את ההורים כבר 3 שנים, אז כן, בטח שכן. אבל אם זה רק חייל בודד, שרואה את ההורים פעם בשנה, מדבר עברית שוטפת ואין שום בעיות מיוחדות, אין שום סיבה לתת הוראות מיוחדות".
בדיוק כמו כל פלח אחר באוכלוסיה, זו תהיה טעות להתייחס אל החיילים הבודדים באופן מכליל. אך בניסיון לצייר איפיון לחייל בודד חייבים לדבר בצורה רחבה.
"רובם יותר בוגרים מחיילים רגילים", מספר אברזון. "זה בא לידי ביטוי בדרך ההתהגות שלהם, באיך שהם מתבטאים, איך שהם מקבלים את הדברים. קח למשל ילד בן 18. אתה מביא לו את הדברים והוא כולו בשיא ההתלהבות ויש חיילים בודדים שהם כבר בני 24-25, כאלה שעלו לארץ במיוחד בשביל להתגייס. גם אם לא תביא
צה"ל והארגונים השונים מנסים לעזור לאותם חיילים בודדים. בחלק מהמקרים האגודה למען החייל מספקת להם דירות, בפעמים אחרות הצבא נותן כסף נוסף לשכר דירה ויש כמובן את אלה שבוחרים למצוא משפחה מאמצת, אצלה הם גרים.
"יש כאלה שיגידו לך 'אין בעיה אני אגור בקיבוץ', יש כאלה שיגורו בעיר, יש כאלה שרק ירצו משפחה לחזור אליה לישון ולאכול ארוחת ערב", מסביר אברזון.
זה לא סוד שהמרחק מהבית הופך לקשה יותר בתקופות החגים, אולי הזמן הכי משפחתי בשנה. "אנחנו משתדלים לסדר את הסבבים של החיילים, כך שלא יקרה מצב שחייל בודד לא יהיה עם המשפחה שלו", מסביר אברזון. "כשכל החיילים מתפזרים עם ההורים שלהם הביתה, לחיילים הבודדים אין למי לבוא בחג. במקרה הזה אנחנו מביאים את אמץ לוחם ואת החברות שמאמצות את היחידה ואומרים להם כמה מילים, עושים להם ארוחה קלילה ואחר כך מפזרים אותם לבתים שלהם באוטובוס".
יש גם מקרים שאותם חיילים בודדים מבינים את החשיבות של החג עבור חבריהם לשירות. "יש לי שני חיילים שהתנדבו, לצורך העניין, להישאר כדי שמישהו אחר יצא הביתה בחג", מספר אברזון. "בהרבה מקרים הם לוקחים את תקופות החגים בצורה מעט יותר קלילה".
לא חסרים סיפורים נוגעים ללב ומרגשים הקשורים לחיילים בודדים. אחד כזה התרחש לא מזמן בבהל"צ. "היה לי חייל לפני כ-5 חודשים, שהטסנו את אמא שלו מרוסיה", מספר אברזון. "הבאנו אותה אלינו ובטקס ההשבעה שלו היא הייתה בקהל. היא מחאה כפיים כמו כולם, אבל בקהל של 1,000 איש אתה לא מזהה את אמא.
"בסוף, כשהעמדנו את כולם וחילקנו את המתנות קראו בשם שלו. ברגע הזה הוצאנו את אמא שלו, שהסתתרה מאחורי הרכב והיא זו שנתנה לו את המתנה. הבחור חשב שזה עומדת להיות פעם נוספת שהוא מקבל משהו להוקרה. הוא לא ידע שהמתנה הייתה אחרת. בנוסף, הוא גם קיבל 14 יום חופשה כדי להיות איתה בבית. הייתה התרגשות גדולה ושמחה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם