הקורבנות זעקו: עדויות ממשפטו של משה קצב
אביה של ה' העיד כי הנשיא רצה עמה קשר אינטימי. ל' סיפרה לנהג של גילה שקצב נצמד אליה וא' התקשתה לדבר. הפרוטוקולים נחשפים
ד' הוסיף כי למרות שבתו בדרך כלל שומרת על קור רוח, הפעם "היא היתה מאוד נסערת ומבולבלת. ייעצתי לה לשים גבולות חד-משמעיים וברורים, וכעבור זמן מה היא אמרה לי שאכן עשתה כך".
מ', ששימש נהג של רעיית הנשיא, העיד כיצד המזכירה ל' מבית הנשיא, שקצב הורשע שהטריד אותה מינית, סיפרה לו כיצד קצב "חיבק אותה חזק חזק מקדימה, לחץ אותה גוף אל גוף ונצמד אליה לצוואר עם הראש". לדבריו, "היא היתה מבוהלת ונסערת, עם עיניים דומעות".
כעבור מספר ימים סיפרה לו "על עוד כמה פגישות לא נעימות עם הנשיא, הוא הציק לה". מ', שעבד עם גילה קצב שבע שנים, אמר שהוא "מרגיש כאילו הייתי הבן שלה". "הוא ניצל אותה", התפרץ משה קצב לדבריו. "שלא יתיימר שהרגיש כמו הבן שלה".
מ' סיפר שלאחר שהפרשה התפוצצה נשלחו לאשתו ולאשת עובד נוסף במשכן הנשיא תמונות של שניהם עם ל' בבריכה בבגדי ים, במהלך טיול מהעבודה, כשלתמונות צורף מכתב אנונימי.
עוד העיד במשפט עו"ד אליהו בן-טובים, שא' ממשרד התיירות התייעצה עימו לאחר שהבינה שעומדים לפטרה, לתחושתה "בגלל שהשר 'ניסה להתעסק איתה' והיא לא נעתרת לו".
לפי עדותו, הוא לא רצה לשמוע מא' פירוט על ההטרדות והמליץ לה לפנות למשטרה, שכן אינו עוסק בעניינים מסוג זה. לדבריו, לבקשתה הוא הגיע עם מנכ"ל משרד התיירות לסיכום על תנאי פרישתה "ובכך נגמר טיפולי בעניין".
מקריאת הפרוטוקולים נחשף עוד, כי ירון ארמוזה, בעל מעבדת שיניים בירושלים שהכיר את א' ממשרד התיירות, העיד שא' לא סיפרה לו בתחילה על כל מעלליו של קצב. "בכל פעם היא היתה מספרת פרט כזה או אחר. בהתחלה היא סיפרה יותר בכלליות שקצב הטריד אותה, התעסק איתה.
"היא סיפרה שזה התחיל עם מחמאות, אחר
לדבריו, "היא אמרה שהוא היה אצלה בדירה ולא פירטה מעבר לזה. היא גם סיפרה על סיטואציה בלשכה בתל אביב שהוא השכיב אותה בכוח וממש ניסה לתקוף אותה. היא כמובן סיפרה שהיא התנגדה לזה ושלא טוב לה עם זה".
ארמוזה הסביר את המניע של א'. "היא מאוד רצתה לנקום, להוציא את זה החוצה, אבל לא בשמה. הפגשתי אותה עם שני עיתונאים אבל היה לה קשה לדבר ולרדת לפרטים, היא כאילו ניסתה לטשטש את הסיפור. ב-2006 כשהתפוצצה הפרשה (עם א' מבית הנשיא, נ"ש), אז א' אמרה לי: 'זה בדיוק מה שקרה לי, פשוט צריך להחליף את השם'".
ארמוזה העיד שבשלב זה החליט להקליט את א', כיוון שבכל פעם שהיא נפגשה עם עיתונאי, לא הצליחה לספר את סיפורה. אולם גם בשלב זה א' לא היתה מסוגלת לומר את המילה "אונס" ובמקום זאת אמרה "מעשים שלא ייעשו".
סנגורו של קצב, עו"ד ציון אמיר, ניסה להוכיח כי ארמוזה, שהיה פעיל במפלגת העבודה, "תפר תיק" לקצב ממניעים פוליטיים, וכי הוא זה שדחף את א' להמציא את העלילות על קצב. המניע של א', לפי הסנגור, היה רצון לנקום בקצב על שפיטר אותה והותיר אותה מחוסרת עבודה.
ד"ר מיכל סלע, מנהלת מחלקת הסיוע במרכז לנפגעות תקיפה מינית ומי שבתקופת האירועים היתה אשתו של ירון ארמוזה, העידה על שיחה שביצעה א' למרכז הסיוע. לפי עדותה, השיחה עם א' ממשרד התיירות נמשכה כ-15-20 דקות וא' היתה נסערת ובכתה במהלכה. "זה הטריד אותה - מה זה יעשה לחיים שלה אם היא תגיש תלונה באותה תקופה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם