בן אליעזר מבטיח: "אשמור על הבית"
ותיק חברי הכנסת עוד לא הודיע על תמיכה באף אחד מהמועמדים לראשות העבודה, ומתרכז במאבק להחזיר את האמון במפלגה

"אני תומך בכולם", הוא אומר בראיון מיוחד למעריב, "מה שקורה בימים האלו במפלגת העבודה זו חגיגה. עכשיו הצטרף עמרם מצנע, שזו תוספת חשובה ורצינית ביותר. אתמול ראיתי את אראל מרגלית, חמד של בנאדם, שמביא איתו קבוצת אנשים שלפני הרבה שנים הייתה בעבודה וברחה ממנה - תעשיינים, אנשי צבא, אנשי אקדמיה ורוח. בוז'י עובד יום ולילה ומביא את האנשים שלו. שלי עושה עבודת פרך ומצליחה לגייס קבוצות שבעבר לא היו איתנו ושמאמינות ברעיונות שלה. ופרץ עם הכושר הארגוני הבלתי שגרתי שלו, חורש את הארץ לארוכה ולרוחבה ועושה חיל בפריפריה".
כחודש לאחר שהשתחרר מבית החולים, נראה כי פואד מתאושש מהר. לאחרונה הוא אף השתתף באירועי המימונה וציין שכאשר ריחף בין שמיים לארץ, הוא דמיין מופלטה. הוא גם לא פראייר, פואד, וגם לא ממהר. האסטרטגיה שלו פשוטה: ריבוי המועמדים מכניס רוח חיים למפלגה שאך לפני חודשים ספורים גססה. עכשיו זה לא הזמן להציב את הגייסות שלו מאחורי מועמד אחד. עכשיו הוא מתפקד כאבא של כולם. אבל הוא מוטרד מכך, שלאחר שיוכתר המנצח, המפלגה תחזור לסורה: יצוצו הסכסוכים, יישלפו הסכינים ויתעופפו האיומים בפילוג.
"אני רוצה לראות שכל אחד ממצה את המקסימום שלו, כי אני רוצה שיהיה מפקד הכי גדול שאפשר. שיבואו אנשים מכל הסוגים, הזרמים והרעיונות למפלגה. התפקיד שלי הוא לשמור על המפלגה, על הבית. היעד שלי כרגע הוא לומר למועמדים: 'אם מישהו
היעד של בן אליעזר הוא להשיג 20 מנדטים למפלגת העבודה בבחירות הבאות. "אם תחברו הכל ביחד, כל אחד עם הכוחות שלו, אז אנחנו בכיוון הנכון", הוא אומר. "בבחירות הבאות העבודה לא תהיה מפלגה ראשית ולא תרכיב את הממשלה, אבל היא תשפיע על הרכב הממשלה". בן אליעזר לא שולל איחוד פוליטי בין קדימה לעבודה לקראת הבחירות הבאות. "יהיה חיבור בין קדימה לעבודה בהסכמים פוליטיים וגם אחרים יצטרפו", הוא מסביר. בן אליעזר לא עוצר שם: "ואם כולנו נהיה מאוחדים, בבחירות שלאחר מכן, אנחנו חוזרים להנהיג את המדינה".
בבוקר שבו פילג אהוד ברק את מפלגת העבודה במבצע חשאי, ויצא ל"עצמאות" עם ארבעה מחברי הסיעה, פניהם של יתר חברי המפלגה היו חיוורים כסיד. הם נראו אבודים. המהלך של ברק הותיר אפילו את פואד המום ומבולבל. מפלגת העבודה דמתה לבית אבלים. התחושה הרווחת הייתה שהמפלגה הגיעה לסוף דרכה.
ואולם לא חלפה יממה, והתברר כי המהלך של ברק דווקא מושיע את המפלגה. הטלפונים בבית המפלגה, שכבר חודשים רבים עמדו כמו מאובנים שחורים ומאובקים, התעוררו לחיים, ולא הפסיקו לצלצל. אזרחים רבים התקשרו בהתרגשות וביקשו לחדש את חברותם במפלגה. "זה לא נגמר. זה רק מתחיל", אומר בן אליעזר. "זה הרנסנס של מפלגת העבודה. ברק עשה לנו טובה גדולה. הוא נתן לנו הזדמנות נוספת".
שבועות ספורים לפני מהלך הפילוג של ברק הפציר פואד במצנע: תחזור, אני אהיה מאחוריך. הוא האמין שמצנע יוכל לשקם את המפלגה. מצנע התלבט. החוויה שלו כראש המפלגה ב-2003 הייתה רצופת טראומות. חבריו לסיעה לא נתנו רגע של חסד, והוא נשבר וברח מהפוליטיקה הארצית הרחק עד למדבר. אתמול הוא הודיע: אני חוזר. מצנע מקווה שפואד יעמוד במילה שלו. הוא צריך אותו. בלי פואד יהיה לו קשה להביס את יריביו המנוסים. בניגוד לפרץ, יחימוביץ' והרצוג, למצנע אין תנזים במפלגה. הסקרים מעידים שהוא נהנה מתמיכה ציבורית רחבה, במיוחד נוכח הצלחתו בשיקום ירוחם.
אם מצנע יוביל בסקרים, פואד בסופו של דבר יתמוך בו ויפציר במועמדים האחרים לעשות כן. "המציאות כבר תכוון את זה", הוא אומר בחיוך. "לא מספיק לנצח בפריימריז. צריך לנצח בבחירות הכלליות". וכדי להבהיר שהוא רציני ושהוא לא בכיס של אף אחד - ביום שישי הקרוב, פואד מתכוון לשכנע גם את אופיר פינס לחזור למפלגה. ואולי, מי יודע, השישה יהיו שבעה.







נא להמתין לטעינת התגובות






