הפחד ומשול
נכון, כל העולם כולו הוא גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל - אבל מה יקרה אם מישהו פתאום יגיד בחדשות שהלילה לא יהיה גשר?
ביום הסדר, שוב הופחדנו. פעמיים. בבוקר שלפני ערב החג הצפוף, הזהירו אמצעי התקשורת העוינת מפני פקקי תנועה ארוכים ובלתי נחלצים לנצח, והודיעו בנחרצות שכדאי מאוד להמוני בית ישראל החוגגים לצאת מוקדם, אחרת הם יגיעו למועדם בחג אחר, אולי אפילו ביום השואה.
והנה, יצאתי לי שעה לפני אירוע המצות המוחי מעמק חפר לאחיותיי שבעמק יזרעאל. שום פקקים ושום נעליים. כשהגעתי במהירות לא צפויה לצומת פרדיס לא יכולתי שלא לחוש אהדה ונאמנות לקברניטי המדינה המתוקנת והיעילה שלנו, שהרי רק בזכותם הגענו עד הלום ועד יוקנעם.
אין ספק שביבי וחבר שריו עושים עבודה יפה, וגם ליברמן כנראה בסדר אם למרות האזהרות התנועה זורמת בחגים.
ההפחדה השנייה ביום החג הייתה תחזית מזג האוויר לחג. מיטב חזאי ישראל התריעו על שרב כבד מנשוא ואחריו, כנראה באמצע הסדר הארוך, ישתנה מזג האוויר וצפויה סערת גשמים, קור ורוחות עזות ודיר בלאק. עשרות אנשים שאני מכיר הסיטו את שולחן הסדר מהמדשאה המוארת שלהם אל תוך הבית, חלק מהם אף הכין את האח המבוערת להצתה מיידית.
בדיעבד אנחנו יודעים שהשרב היה חמימות נעימה ויבשה, ובערב
אין גם לזלזל במפלגות הדתיות שאולי רק בגלל תפילות המצביעים שלהם היו שמי הסדר בהירים ומכוכבים למרות ההתרעות הקשות. אולי בכל זאת כדאי להצטרף לאיזו אמונה נפוצה? לא תודה, בכל מה שנוגע אליי, אני עדיין לא מצאתי דת שווה להאמין בה.
בכל שבוע, חילוני או חגיגי, איזה מנהיג או שר צבא מזהיר את הציבור מפני הגרוע מכל. התראות למטיילים ישראלים באירופה (ואנחנו לא ממש רוצים עוד חטוף לא פתור, נכון?); הכור האטומי באיראן (הלהיט במצעד הפחדים); תנודות המשטר בסוריה; רעידת אדמה שלקראתה אנו כלל לא מוכנים ולא מוגנים; נהגים שיכורים ונהגים מטומטמים; רכבת ישראל שנוטה להתהפך; אנסים ופדופילים שמהלכים חופשי. ואם יש יום אחד נטול כל אסונות אכזריים שכאלה, תמיד אפשר להפחיד עם מפלס שלולית הכינרת או המפלצת מלוך נס.
בימי החג, כשהתקשורת קצת סתמה את הפה לשם שינוי, אמר לי חבר שבטח קורה משהו קשה, משהו כל כך נורא שעוד מחפשים דרך נאותה לבשר לנו עליו בצורה תרבותית.
כל הורה לילדים קטנים יספר לכם איך הוא מרגיש כשהילדים שעד כה צרחו בחדר שלהם פתאום שותקים. אם השקט נמשך יותר משלוש דקות, אתה תפרוץ לחדר אפילו עם לום מברזל, רק כדי לברר אם הם נושמים. ולמרות שאתה נגד הבילוי העממי שלהם, גם אתה תנשום לרווחה כשתגלה שהם בסך הכול מעליבים איזה ילד בפייסבוק.
יש כאלה שהשקט מפחיד אותם יותר מכל רעש. חברים שבאים אליי מהעיר למושב מתלוננים על ריח הדרים מוגזם וציוצים ולא בטוויטר.
"וכך, מתוך טיפשות, נהיה לפחדנים", אמר המלט עצמו במונולוג שלו, ולפעמים נראה שאפשר לומר את זה הפוך: "וכך, מתוך פחד, נהיה לטיפשים". ואני בטוח שאפילו שייקספיר היה מאשר את האלתור הזה.
כמה מידידיי בשמאל, וגם כאלה שעדיין לא אישרתי אותם כחברים, יודו בחצי פה שהמעבר החד שלהם למחנה הלאומני הוא לא תוצאה של אידאולוגיה אלא אקט של פחד קיומי. הזליגה הגדולה ביותר מהשמאל הייתה באינתיפאדות הקשות שבהן, כמו שקורה ברגעים של פחד משתק, השכל קפא והרגש עבד שעות נוספות.
סופר שמאלני (במיל') אחד אמר לי בזמן אמיתי של פיצוצים וחרדות משהו כזה: זהו, אני איתם גמרתי. אם הם מפוצצים אוטובוסים ללא הבחנה ויורים גם בילדים, הם גמרו אצלי. הטראומה היא האמא של הפחד, כאזהרתו הידועה של הפסיכיאטר יונג: "הדבר היחידי ביקום כולו שאנחנו צריכים לפחד מפניו הוא האדם".
אתה לא צריך להיות פסיכיאטר קשוב כדי לדעת שמקור הפחד העיקרי הוא הבלתי נודע. איפה גלעד שליט? האם מישהו מוסמך וממלכתי אכן מזיז ביצה כדי להחזיר אותו? האם בצד כיפת הברזל (שוב הרגיעו אותנו, והפעם עם כיפה), יש גם איזה כובע דיפלומטי שמתחתיו מתרחש דיון נבון לקראת שלום אמת באזורנו? האם תהיה רעידת האדמה שהופחדנו עליה? האם אנחנו ערוכים אליה קצת טוב יותר מאשר היינו בקומזיץ על הכרמל? האם זה שהנוסע שצריך להגיע אליך מהדרום לא זמין, זה אומר שהרכבת שוב איבדה איזה קרון סורר? הנוכל לסמוך על איזו משטרה סמויה שעוצרת אנסים סדרתיים ושוחטי נשים? הנהג שהתפוצץ לך על הטמבון הוא שאהיד או שיכור? והשאלה העיקרית מכולן: אם בסוף ימצאו את מי שעומד בראש פירמידת הפשע העולמי, מי יהרוג אותו?
פחד קל ומבוקר הוא לעתים פחד טוב שיכול למנוע מאיתנו תאונות מצערות, אבל הפחד הגדול שאותו מספקים לנו המנהיגים תאבי השלטון בשפע ובשיטתיות כדבק לשלטון הרעוע שלהם, הוא פחד רע שעלול לשתק ולטמטם אותנו, והוא גם כנראה עתיק כמו ההיסטוריה האנושית שהיא גם דברי הימים של הפחדים והאסונות.
מרקוס אורליוס, רומאי אמיץ, כבר הזהיר את פחדני תקופתו מפניו לפני 2,000 שנות חרדה: "אנחנו לא צריכים לפחד מהמוות, אנחנו צריכים לפחד מלא להתחיל לחיות". אני בטוח שבלטינית זה נשמע יותר טוב.