הלינץ' בטיילת: תוקפי קרפ זוכו מרצח והורשעו בהריגה
למרות נסיבות התקיפה האכזריות של אריק קרפ בטיילת של חוף תל ברוך באוגוסט 2009, בעת שטייל עם אשתו ובתו, קבע בית המשפט בת"א כי לא ניתן להוכיח כוונת רצח והרשיע את התוקפים בהריגה. "אין ספק שיש זיקה בין מעשיהם לבין התוצאה הקטלנית, אבל אין בכך כדי לקבוע כי במישור הנפשי הם התכוונו להמיתו"
- nrg גם בפייסבוק
השופטים כתבו בהכרעת דינם כי לטענת התביעה בשעת התקיפה התגבשה בלב הנאשמים הכוונה להמית את קרפ. נטען, כי בהתחשב במשך התקיפה הממושך, גילו המבוגר של קרפ לעומת גילם הצעיר של התוקפים וחוסנם הפיזי ותחנוניו, יכלו הנאשמים לצפות ברמה מוחלטת של ודאות כי מעשיהם יגרמו למותו.

הנאשם עבד עדס, היום בבית המשפט צילום: חן גלילי
שלושת הנאשמים, ג'מיל ועבד עדס ונאשם נוסף שהינו קטין, מסרו לבית המשפט גרסאות שונות. שני הבגירים לא הכחישו באופן גורף את המיוחס להם, אך טענו באמצעות סנגוריהם כי ייתכנו תרחישים נוספים למותו של קרפ, שכן לאחר אירוע התקיפה הוא קם על רגליו ונמלט מפניהם. לעומתם, עבד עדס הכחיש מגע פיזי כלשהו עם קרפ, ובהמשך אף טען באמצעות עורך דינו כי הוא סובל ממוגבלות נפשית ושכלית ולכן אינו אחראי למעשה.
"הגרסאות של הנאשמים מופרכות, מיתממות ורצופות בשקרים", קבעו השופטים, וטענו כי מטרתם העיקרית של הנאשמים הייתה להציל את עורם ולהציג את הקטטה כמינורית. "אין ספק שיש זיקה בין מעשיהם של הנאשמים לתוצאה הקטלנית. לא ניתן לחלוק כל כך שהתנהגות הנאשמים ומעשיהם הביאו בסופו של דבר למותו של המנוח".
עורכי דינו של ג'מיל עדס, משה ושירה מרוז, ועורך דינו של עבד עדס, גיל פרידמן, הודיעו בתום הדיון כי ישקלו לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. מרוז אמר כי הוא מאמין שבית המשפט העליון ישלול את הקשר בין התקיפה שארעה למותו של קרפ. פרידמן העלה טענה דומה, והוסיף כי ישקול לבקש מבית המשפט העליון להתחשב במצבו הנפשי של מרשו.

ג'מיל (מימין) ועבד עדס (מאחור), שני הנאשמים ברצח אריק קרפ, היום בבית המשפט המחוזי בת''א
צילום: חן גלילי
כתב האישום: "המשיכו להכות גם לאחר שקרפ נפל"
לפני כשנה וחצי הואשמו השלושה ברציחתו של קרפ. בכתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי "שלושת הצעירים המטירו על אריק קרפ סדרת אגרופים חזקים, אל עבר פניו, ראשו ופלג גופו העליון, ובעטו בו בעצמה בראשו ובצלעותיו. עקב כך, הוא נפל על האדמה".
על פי כתב האישום, כל שבעת המעורבים בילו ב-14 באוגוסט 2009 בחוף תל ברוך, שם שתו לשוכרה. סמוך לשעה אחת עשרה בלילה, טיילו אריק קרפ, רעייתו שרה ובתם על הטיילת בחוף. אחד הצעירים פנה לקרפ וביקש ממנו ש"יסדר" לו אחת מבנות משפחתו. בתגובה החליטו אריק ומשפחתו לקום מהספסל עליו ישבו באותו הרגע כדי להימנע מעימות.
בשלב זה התקשר הצעיר לחבריו
וקרא להם להצטרף אליו. שניים מהם תקפו את אשתו של קרפ, שרה, ואת בתו, אוטיליה, ולאחר מכן, כאשר השתיים הצליחו להימלט, החלו לתקוף את אריק קרפ עצמו, כאשר הם חובטים בו ומכים אותו בחוזקה בכל חלקי גופו.
"גם לאחר שקרפ היה מוטל על האדמה, חסר אונים, המשיכו הנאשמים בתקיפה ולא שעו לכל שוועותיו של אריק, כי יחדלו ממעשיהם", נכתב בכתב האישום. "בשלב מסוים הצליח אריק לקום, רץ מספר צעדים וניסה להימלט מהנאשמים, אולם הם לא הרפו ובצוותא רדפו אחריו, הפילוהו בשנית והמשיכו להכותו". לבסוף הוטח שוב קרפ על הקרקע כשהוא חסר אונים, לאחר "רצף חבטות רצחני אל עבר גופו".

אור לוי. הורשעה באי מניעת פשע צילום: אלי דסה
הארבעה טענו כי לא יכלו למנוע את הרצח מחשש לשלומם. במקביל, טענו עורכי דינם כי הארבעה היו בגילופין, אך השופט שלל הסבר זה. "לא ניתן לקבל את הטענה כי לא היה בידם לפעול בדרך אקטיבית כלשהי להפסקת האירוע, כפי שלא ניתן לקבל טענה שאי אפשר היה לדרוש מהם שיסגירו את חבריהם באמצעות דיווח למשטרה, גם לנוכח הסכנה הכרוכה בכך", כתב פלד והוסיף כי "חברות, ואף קרבה משפחתית, אינה יכולה להיות שקולה כנגד מניעת מעשה אלים וקיצוני כמו זה שהתרחש לנוכח עיני הנאשמים".

הנאשמים משחזרים את הרצח
צילום: יהונתן שאול
