מירוץ בשישה ראשים
בפוליטיקה הישראלית לא זוכרים מפלגה כל כך קטנה, עם כל כך הרבה מתמודדים על תפקיד יושב הראש. אחרי פרץ, הרצוג, יחימוביץ', בוחבוט ומצנע, צפוי היום איש העסקים אראל מרגלית להודיע: גם אני רץ לראשות העבודה

עמיר פרץ מודיע על התמודדותו לראשות מפלגת העבודה צילום: נאור רהב
תחושת ההתעוררות הזו הביאה לכך שבהתמודדות בפריימריס שיתקיימו ב-7 בספטמבר מנסים לכבוש את המקום הראשון שישה מועמדים: שלושה מהם חברי כנסת - עמיר פרץ, שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג, ועוד שלושה מועמדים חיצוניים - היו"ר לשעבר של המפלגה עמרם מצנע,, יו"ר השלטון המקומי שלמה בוחבוט, ואיש העסקים אראל מרגלית.
המועד האחרון להגשת מועמדות הוא ה-30 ביוני ומצנע טרם עשה זאת, אולם כל סימנים מראים כי יש בכוונתו לשוב אל התפקיד שאייש בשנים 2003-2002.
הרוחות כבר סוערות
ארבעה מהמועמדים - פרץ, יחימוביץ', הרצוג ומרגלית, כבר החלו במרוץ לגיוס תומכים והקימו מנגנון בחירות. מצנע נהנה מתמיכה ציבורית רחבה ויש סיכוי גבוה שהוא גם יזכה בתמיכתו של זקן הסיעה והאיש החזק במפלגה, ח"כ בנימין בן אליעזר. בשלב זה בן אליעזר אינו ממהר להצהיר במי יתמוך ומדגיש: "אני אבא של כולם".
למרות שהפריימריס בעבודה עדיין מתנהלים על מי מנוחות, מתחת לפני השטח הרוחות כבר סוערות. עדות לכך ניתן ללמוד מהסקרנות הרבה שמעוררת ההתמודדות בעבודה בקרב המפלגות האחרות. גורם בליכוד העריך
אתמול כי למי שייבחר לעמוד בראשות העבודה תהיה השפעה על מפת המפלגות הכוללת. לדבריו, בבחירות שנערכו בשנת 2006 הצליח פרץ "לגנוב" קולות מהימין, ובעיקר מהליכוד, לעבודה.
"פרץ הוא היחיד שיכול לקחת מאיתנו קולות", הודה. בקדימה מודאגים דווקא מהמועמדות של יחימוביץ' או מצנע. יחימוביץ' יכולה למשוך חלק מקולות הנשים שתמכו בציפי לבני בבחירות האחרונות, ומצנע עשוי להחזיר את קולות השמאל מקדימה לעבודה. מספר גדול של מתמודדות על ראשות המפלגה לא זוכרים בפוליטיקה, כך שבכל מקרה צפוי קרב מעניין.







נא להמתין לטעינת התגובות






