בג"ץ: משה ניסים יקבל דמי גישור מהמדינה
השר לשעבר, ששימש כמגשר בסכסוך עם הסוכנות, יקבל מהמדינה מאה אלף דולר לאחר שזו סירבה לשלם את השכר שדרש
משה ניסים, יקבל שכר טרחה מהמדינה צילום: פלאש 90
ניסים, אשר האשים במהלך הדיונים את משרד המשפטים ומזוז ב"טירוף מערכות" וב"אפס היגיון" בהתנהלות כלפיו, יוצג בתחילה על ידי עו"ד פרופ' יעקב נאמן. כאשר האחרון נבחר לכהונת שר המשפטים, ייצגו אותו פרקליטים ממשרדו, עוה"ד טוביה ארליך ואפרים ברקוביץ. את המדינה ייצגה עו"ד אסנת מנדל מהפרקליטות.
הסכסוך החריף בין השר לשעבר לבין המדינה, שנחשף במעריב, נגע למעורבותו כמגשר במחלוקת שהוגדרה על ידי בג"ץ כ"סוגיה כלכלית, חברתית ופוליטית בעלת משקל נכבד ביותר באשר להתיישבות ברחבי ישראל". הסוכנות חששה אז שהמדינה לא תשמור על זכויותיה באדמות חקלאיות.
בשנת 1999 עתרה הסוכנות לבג"ץ נגד המדינה ומנהל מקרקעי ישראל בדרישה שלא יפגעו בזכויותיה ובהשקעותיה. שנה לאחר מכן המחלוקת עברה להליך של גישור, שנמשך מספר שנים, אך לא צלח בסופו של דבר.
במאי 2005, כחמש שנים לאחר תחילת הגישור, שלח משה ניסים את חשבון שכר טרחתו, 270 אלף דולר, לסוכנות ולמינהל מקרקעי ישראל. בעוד הסוכנות הסכימה לשלם את חלקה, המדינה סירבה בתוקף לדרישות השכר שלו, כשהצעתו של מזוז לתשלום בסך 75 אלף דולר נדחתה.
"המחלוקת היתה יכולה להימנע"
עו"ד ד"ר יעקב נאמן, שייצג את נסים, בטרם מונה לשר משפטים, שלח מכתבים נזעמים לשר האוצר דאז רוני בר-און בבקשה שיתערב לתשלום שכרו של נסים, והאשים את המדינה ב"התנהגות שאינה הולמת רשות ציבורית", המזכירה לו את "סיפור חד-גדיא".
בשלב מסוים הזהיר נסים את היועמ"ש כי ייאלץ לפנות לבית משפט. "קשה עלי הנוסחה: משה נסים נגד מדינת ישראל, שכאשר תידון התביעה בפני בית משפט היא תהדהד בציבור", אמר באותה התקופה אך מזוז לא השתכנע.
ביולי 2010 פנה ניסים לבג"ץ להכריע במחלוקת. הוא פירט את הגורמים והגופים השונים עימם נפגש במהלך הגישור, בהם ראש הממשלה אריאל שרון, שרים, ראשי האוצר והמינהל, ראשי הסוכנות והקק"ל, ראשי המגזר החקלאי ותנועות ההתיישבות, שני יועצים לממשלה (אליקים רובינשטיין ומזוז), בכירי הפרקליטות, ועוד.
"בגישור
הושקעו מחשבה מאומצת וזמן בלתי מוגבל, ברצף או בפיזור",התעקש וציין כי נעשתה התכתבות ענפה וחוברו חוות דעת משפטיות. ניסים העריך את שכר הטרחה הכולל ב-270 אלף דולר. משרדי האוצר והמשפטים, ומינהל מקרקעי ישראל דחו אותו. הם טענו כי נציגיהם היו נוכחים רק בחלק קטן מהפגישות וגם העלו תהיות ושאלות לגבי נתונים שונים.
בפסק הדין קובע השופט גרוניס כי אמנם ניסים לא הודיע בתחילת הגישור לבעלי הדין – כפי שקובעת תקנות הגישור – מה יהיה שכרו, ואולם הוא הדגיש כי "לא ניתן לשחרר את המדינה לחלוטין מאחריות".
"היה עליה לפנות למגשר בשלב מוקדם של הגישור על מנת לברר מה יהא השכר שהצדדים יידרשו לשלמו. אילו פעל ניסים על פי התקנות, ואילו המדינה הייתה פונה בעניין לניסים, הייתה נמנעת מראש המחלוקת שהונחה לפתחנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם