ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

דיווח מיוחד מרחובות דרעא: כאן זה התחיל

כתב "גלובל פוסט" מתאר כיצד דבר מעצרם ועינויים של כמה נערים בעיירת הגבול הסורית הצית את המהומה שסחפה אחריה את המדינה

דרעא, סוריה. זה היה צעד קטן של התנגדות שהקפיץ את סוריה לחזית המהפיכה הערבית. והוא לא בא מהאופוזיציה המאורגנת בדמשק או בחלב, או בכל עיר גדולה אחרת בסוריה, אלא מכתובות הגרפיטי של מספר נערים מעיירת גבול מוזנחת בואכה המדבר - "העם רוצה להפיל את המשטר".

- טלטלה במזרח התיכון: עדכונים ב-nrg מעריב

הסיסמה הזו, שהנערים ראו בטלוויזיה מההפגנות בקהיר ובתוניס, רוססה ב-6 במרץ גם כאן, על קיר ועל ממגורה בעיירה העתיקה והענייה הזו שבגבול הדרומי של סוריה עם ירדן.

המשטרה המקומית עצרה עד מהרה 15 ילדים ונערים בגיל עשר עד 15 ועיכבה אותם בהוראת הגנרל עטף נג'יב, בן דודו של הנשיא בשאר אסד. החוקרים הכניסו את הילדים לחדר חקירות אפל, היכו אותם עד זוב דם, שרפו את עורם ועקרו את ציפורניהם. האלימות הברוטאלית של המשטרה החשאית הציתה מהומה בעיר -שסחפה אחריה את המדינה כולה.
  
היעלמות אזרחים סורים, אפילו ילדים, בתוך המתקנים הידועים לשמצה של מערכות הביטחון, אינה חדשה במציאות הסורית. אבל הילדים העצורים באו כמעט מכל חמולה גדולה בדרעא. היו שם בנים של חמולת באיזיד, גוואברס, מסלמס וזוביס. ובאיזור השבטי הזה של דרום סוריה, אסור להמעיט בערכן של הנאמנות המשפחתית וכבוד המשפחה.

לכן, כשכוחות הביטחון פתחו באש על מאתיים בני משפחות שצעדו לעבר מעון המושל בדרישה לשחרר את העצורים - הם גרמו לפתיחת סכסוך מר. "כולנו שייכים לשבטים ולחמולות, וכשהאנשים בעיר ראו את הדם הם השתוללו מזעם", מספר איברהים, קרוב משפחה של אחד הנערים. עד מהרה הצטרפו עוד ועוד מפגינים. "דרשנו לשחרר את הנערים, אבל חטפנו כדורים", נזכר איברהים. "עכשיו אנחנו לא יכולים להגיע לשום פשרה עם כוחות הביטחון".

מוחמד , קרוב משפחה אחר, מספר שמנגנוני הביטחון של אסד מנעו מאמבולנסים לפנות את הפצועים לבית החולים. "לא נשכח להם את זה", הוא מוסיף. במקום לבית החולים, פונו הנפגעים למסגד עומ ארי בלבה של העיר העתיקה.

בינתיים, המחאה הלכה וגברה. שלושה מפגינים נהרגו ב-18 במרץ במהלך הפגנה נגד השחיתות ובדרישה לשחרר את הילדים. כעבור יומיים הצית המון זועם את משרדי מפלגת הבעת במקום.

אסד ניסה להרגיע את הרוחות ושלח נציגים בכירים לדרעא כדי להבטיח את העמדתם לדין של אלה שפתחו באש. נוסף על כך, 15 הנערים שוחררו אחרי שבועיים במתקן המעצר. אבל סימני העינויים על בשרם רק החמירו את המצב והעלו את קצפם של ראש החמולות. כעת, ההפגנות כבר מנו אלפים.

בשעות המוקדמות של 23 במרץ,

הסתערו כוחות הביטחון על מסגד עומארי, שהפך מרכזם של המפגינים. הם השליכו רימוני הלם, לפני שפתחו באש חיה והרגו חמישה אנשים, ובהם רופא שטיפל בנפגעי התקריות הקודמות. המקומיים טענו שאת הפשיטה ביצעו אנשי הכוחות המיוחדים מהדיביזיה הרביעית, תחת פיקודו של מאהר אסד, אחיו של הנשיא.

המושל המקומי וראש מנגנון הביטחון במקום פוטרו, אבל הזעם לא שכך. "למה אסד עצמו לא טרח לבקר בדרעא ולהביע צער?", תוהה מוחמד, "אנחנו מאה אחוז סורים וראויים לקבל את מלוא הסימפטיה והכבוד".
וכך , המחאה לבשה דפוס קבוע: ההפגנות דוכאו באש חיה, למחרת נערכו הלוויות, ואחרי אלה רק גדלו ההפגנות, הביאו להלוויות נוספות שגרמו להפגנות גדולות עוד יותר. ומעגל הדמים הזה נמשך ונמשך.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...