חברים חדשים בקיבוץ פלמחים: מפוני אלי סיני
שש שנים לאחר ההתנתקות, התבשרו התושבים שפונו כי ייקלטו כחברים בקיבוץ: "אנחנו מאושרים, סוף סוף אנחנו רואים עתיד בטוח"
פינוי אלי סיני בהתנתקות, 2005 צילום: אדי ישראל
יוסי ובריז'יט ברבי חיכו עם ארבעת ילדיהם במושב זהר. גם הם שמחים מהבשורה, אבל לא שוכחים את התלאות שעברו. "לפני שש שנים קיבלנו אלה בראש. הפכו לי את החיים, ומה שהיה לי לא יהיה", אומר ברבי. "היתה סחבת בטיפול בנו. במקום שייקחו את כל 87 המשפחות מאלי סיני וישימו אותן ביישוב אחד, התפזרנו בכל הארץ. לפני שנה אמרתי לחברים שלי: 'תתקשרו אליי כשזה יקרה', והנה זה קרה בזכות אנשים טובים שהאמינו. נותר לנו לקוות שמעכשיו יתחילו הגלגלים להסתובב לטובתנו".
"הרוב השפוי ניצח"
בין תושבי אלי סיני היו שתי משפחות שכל כך זעמו והתאכזבו מהפינוי, עד שהחליטו לחיות בקצה השני של העולם - באוסטרליה. אחת מהן היתה משפחתו של אלי בוהדנה, שבעת הפינוי באוגוסט 2005 עבד ככתב מעריב ודיווח בעצמו על פינוי התושבים ובהם משפחתו. אבל גם מאוסטרליה הרחוקה הוא נשאר בקשר עם הקבוצה שתגיע לפלמחים.
בוהדנה, השוהה עתה בחופשת מולדת, אמר אתמול: "נהיה חברי קיבוץ ונקבל כל מחויבות שתוטל עלינו. לשני הצדדים היו חששות, אבל הרוב השפוי ניצח ואני מקווה שאחרי כל הסחבת יתחילו בפיתוח. אנחנו על המזוודות כבר שש שנים ועד לפני שבוע העתיד שלנו לא היה ברור. זה לא אנושי לחיות כך. אני מקווה שבתוך שנתיים יהיה לנו בית משלנו. בינתיים עלינו
למצוא באזור מגורים זמניים כדי שהילדים יוכלו להשתלב במערכת החינוך במקום".
היו גם מפונים שלא חיכו לפתרון וקבעו בעצמם את עתידם. אבי פרחן, שהיה ממפוני ימית וממקימי אלי סיני, בחר להתיישב דווקא בקיבוץ נווה ים שלחוף עתלית. גם הוא מרוצה מהחדשות הטובות, אבל עדיין זועם על התלאות שנאלצו המפונים לעבור.
"אני מברך את חברי הקבוצה שהולכים להתיישב בקיבוץ", הוא אומר. "גורמים בממשלה ראו בצרות עין גם את המעבר לפלמחים וגם את המעבר שלנו לנווה ים. אנחנו לא חיכינו לממשלה והקמנו אתר זמני ליד אתר הקבע, והכל מכספנו. בימית נעשה שיקום טוב של המפונים בזכות מנחם בגין ז"ל, וכאן מאמללים את המגורשים באמצעות חוק 'פינוי-ביזוי'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם