בבטן האדמה: מערת צדקיהו
טיול בליל חורף של חוקר המקרא הבריטי ג'יימס ברקלי בשנת 1854 הוביל לחשיפת המערה המלאכותית הגדולה בארץ, שנחצבה בתקופת שלמה המלך. כיום היא משמשת מקום מפגש ל"בונים החופשיים"
הגובה, משתרעת מתחת לרובע המוסלמי. התחילה כמערה טבעית קטנה והפכה למחצבה שנודעה באיכות אבניה. התנ"ך קושר את המערה למלך צדקיהו. "...ואומרים כי צדקיהו מלך יהודה האחרון רצה להימלט דרך המערה הזאת מיי הכשדים", כתב ישראל יוסף בנימין ("בנימין השני"), אחרי שביקר בירושלים. העותמנים סגרו את המערה, היא היתה לאתר אשפה וקיומה נמחק.
עד לאותו ליל חורף של 1854 שבו יצא הרופא וחוקר המקרא הבריטי, ג'יימס ברקלי, לטיול עם בנו וכלבו. כשהגיעו סמוך לשער שכם נעלם הכלב. ברקלי קרא לו בשמו, שרק את השריקה המוכרת - וכלום. הבן המשיך לחפש את הכלב האהוב למרגלות צוקי הסלע שמעליהם בנויה חומת העיר העתיקה. בלב השפכים שלרגלי החומה זיהה בור עמוק שהגשם סחף את האשפה שכיסתה אותו.
הילד קרב לבור, הציץ לתוכו, ושמע נביחות ממעבה האדמה. כשהביט פנימה יחד עם אביו ראה מערה ענקית אפלה. לאחר שהכלב חולץ חזרו הביתה. נרעש מהגילוי יצא ברקלי למחרת עם שני בניו. הם התחפשו לערבים והמתינו בבית הקברות הערבי שצופה למערה. כשירדה החשיכה והוגף שער שכם, יצאו אל הפתח שגילו אתמול.
החליקו פנימה, הדליקו לפידים, ולאחר שדשדשו בבוץ ובסחף מצאו את עצמם בחלל מדהים. לראשונה מזה 300 שנה שרגל אדם דרכה כאן. את כל אותו הלילה עשו ברקלי ובניו במערה. מדדו, בלשו, תיעדו את פיתוליה. כעבור כמה ימים רץ ברקלי לספר לחבר'ה, כלומר לאנשי הקרן לחקר ארץ ישראל.
המערה תוארכה לימי שלמה המלך. מקצת החברים שעסקו בתיארוך היו חברים בבונים החופשים. על פי המסדר, שלמה, הבונה החופשי הראשון, חצב מכאן את אבני המקדש. בהצעת צ'רלס וורן, מגלה מנהרות הכותל ואח מאסוני, הוחלט שכינוס הלשכה הירושלמית יהיה באולם הגדול במערה.
נאסר (41), שמטאטא עכשיו את פתח המערה, לוקח אותנו אל אולם הבונים החופשים. מהתקרה שמעלינו מחלחלים מים לבריכה ששמה "דמעות צדקיהו". מתעלמים מלחות מטרידה, אנחנו הולכים בעקבות הבל פינו. אולם הבונים נראה כאמפיתאטרון ללא מושבים. מה שמאפשר גאווה פלסטינית מסוימת לנאסר מאבו טור: "אני סידרתי לבונים החופשים את הכיסאות בפעם האחרונה שהיו פה".
שוקה כהנא, עורך "הבונה החופשי" ועשרות שנים עיתונאי במעריב, מספר כי אין כל מסתורין וחשאיות באסיפות
דני דורון שינהל את האירוע מצפה לערב מאוד מיוחד. עם אורחים משמונה ארצות ובהן סקוטלנד שהקימה את המסדר בארץ. שבעה או שמונה מהמשתתפים ייצאו ממערת צדקיהו עם דרגה חדשה. "בטוח שהאווירה תהיה משפחתית, חמה ובלתי אמצעית", מספר דורון, "ככה זה כשאחים נפגשים. ישר מקבלים אותך בסלון, לא נותנים לך להמתין במבואה".
המחזה שיעלו האחים בטקס ידון בהקמת מקדש שלמה ובית שני ויהיה עתיר לקחים ומוסר. מהעובדה שלסתתים אז היתה אות שחרטו על האבן לצרכיי תשלום, יופק הלקח שלכל עובד מגיע שכר הוגן. שכל אבן חייבת להיות שלמה ובמידות.
"ושלמות היא יותר ממושג פיזי והאדם חייב לסתת את עצמו כל הזמן". או הפלס, למשל. לא רק כלי של הבנאי. הוא מסמל שוויון, "כולם על הפלס". והאנך הוא יושר, זקיפות קומה. גם פיזית וגם מוסרית. "כי מה היא בעצם הבנייה החופשית?", שואל דורון כדי להשיב: "תורת מוסר מיוחדת מצועפת במשלים ומתאורת במשלים".
יותר משלושים שנה שדני דורון (77) קשור לבנייה החופשית. "הייתי ראש שבט בצופים ומצאתי דמיון
בעקרונות". הוא נחשב לחוקר של המסדר. לא מכבר פרסם את "חובות קדומים" (הוצאת איתי בחור) - ספר ובו 140 מסמכים שמכילים את סיפור בריאת הבנייה החופשית. מספר שהריטואל המתואר ב"מלחמה ושלום" על קבלתו של פייר בזוחוב למסדר חי וקיים. "טולסטוי היה מאסוני והוא תיאר משהו מהחוויות שלו". אני שואל אם אוכל לבוא לכינוס שלו במערת צדקיהו. "אענה לך ביידיש", צוחק דורון, "Not bloody likely". אז כרגע אני נאלץ להסתפק ב"מערת צדקיהו" של יהודה עמיחי.
"...כאן במעמקי המערה הגדולה/ נמשך המשחק הנצחי של מחבואים/ אדם מאלוהיו ואלוהים מאדם... כאן נבלעה עדת בני קורח/ קולותיהם הגאים נשמעים/ בדממות בין דת לדת/ כאן חצב שלמה המלך את אבניו ממעמקים/ כמו תפילות ממעמקים/ מכאן ברח המלך האחרון/ מגורלו אל גורלו ושמו נשאר כהד...".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם