מחירות לעבדות

ההגדה מצווה עלינו לראות בכל דור ודור כמי שיצאו ממצרים. הכוונה הייתה להפקת לקחים ערכיים, הומניים וחברתיים מהסיפור

רותי סיני | 18/4/2011 4:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
סיפור יציאת ישראל ממצרים אינו רכוש בלעדי של היהודים. הוא מזמן הפך למופת אוניברסאלי, סמל של כמיהה לשחרור משעבוד ודיכוי. קריאת "שלח את עמי" הידהדה בשדות הכותנה במאבק העבדים לשחרורם מבעליהם הלבנים, היא נשמעה בגיטאות השחורים בדרום אפריקה נגד משטר האפרטהייד, היא ליוותה את דרישות המערב לשחרור אסירי דת ומצפון מהגולגים הסובייטיים. בחודש שעבר היא אף נצפתה על שלט שהונף בכיכר תחריר בקהיר.

בארץ, לעומת זאת, מתורגם רעיון החופש בעיקר לחופשה ארוכה מבתי הספר ומקומות העבודה, לקרנבל של קניות מיותרות, לחידושים בתחום תחליפי לחם ותכשירים נגד עצירות.

ההגדה מצווה על היהודים לראות עצמם בכל דור ודור כמי שיצאו ממצרים. הכוונה היתה להפקת לקחים ערכיים, הומניים וחברתיים מהסיפור המקראי. בישראל של המאה ה-21 הלקח העיקרי הוא "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו".
כמעט חינם

בסניף של רשת המזון "כמעט חינם" בעיר מודיעין עבדו עד לאחרונה 20 אזרחים ערבים, חלקם בתפקידי ניהול. לפני כחודש, כולם פוטרו בטענה של "אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת". לאף אחד לא נערך שימוע.

נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה דרשה מבית הדין לעבודה בתל אביב שימנע את הפיטורים, בטענה שעולה מהם חשד לאפליה. רשת המזון טענה כי העובדים הישרו אווירת אלימות בסניף ואחרי

הטבח באיתמר "התהדרו כי הם מהווים חלק מקבוצת הרוצחים". אבל מתצהירים שהגישה החברה התברר כי לכל היותר מדובר בעובד אחד ואף לא הובא תצהיר של מי ששמע בעצמו "התרברבות" כזו, כך שהטענה התבססה על שמועות.

לטענת העובדים, השינוי ביחס כלפיהם החל לפני כחצי שנה עם כניסתו לתפקיד של מנהל חדש, שנשמע אומר כי ייפטר מהעובדים הערבים. בשבוע שעבר הורה בית הדין להשיבם לעבודה.

אופנת קסטרו

בקניון ארנה המהודר שעל חוף הים בהרצליה יש חנות של רשת האופנה קסטרו. בביקורת של פקחי משרד העבודה נמצא כי בחנות הועסקו שתי עובדות במשך שבעה ימים ברציפות - האחת במשך שלושה שבועות בלא הפסקה והשנייה במשך שבועיים.

נגד קסטרו ומנהל משאבי האנוש שלה הוגש כתב אישום על הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה. החברה דרשה לבטל את האישום בטענה תמוהה שאין סעיף בחוק האוסר להעסיק עובד שבעה ימים ברציפות. קסטרו טענה עוד כי המדינה לא הוכיחה מה יום החופש המגיע לעובדות, בהתאם לדתן.

השופטת הדס יהלום מבית הדין לעבודה בתל אביב לא התפעלה מהלהטוטים המשפטיים. החוק אמנם לא אוסר העסקה ברציפות, אבל הוא מחייב מתן חופש של 36 שעות בשבוע, בלא קשר לדת העובד. במקרה זה, אגב, מדובר בעובדות ערביות נחשקות שחוסכות לחברה קנסות כספיים בגין העסקת יהודים בשבת.

הזכות להורות

שופטי בג"ץ קיבלו בשבוע שעבר עתירה של ארגוני זכויות אדם נגד נוהל שקובע כי עובדת זרה תאבד את מעמדה החוקי אם תלד בישראל. לפי הנוהל, מהגרת עבודה תידרש לעזוב את ישראל ותוכל לחזור רק אם תשאיר את התינוק בחו"ל.

"כפייתה של אישה לבחור בין המשך תעסוקה, תוך הגשמת ציפיותיה הכלכליות הלגיטימיות, לבין הגשמת זכותה לאמהות, אינה מתיישבת עם התפיסות הערכיות והמשפטיות-חוקתיות של החברה בישראל", כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה.

משנסתם הגולל על איסור זה, הייתכן שבשלב הבא ידרוש משרד הפנים עיקור כתנאי לרישיון עבודה?

חבילה עוברת

באחרונה נכנס לתוקף חוק האוסר להעסיק עובדי כוח אדם יותר מתשעה חודשים. כדי לעקוף את האיסור, הפכו קבלני כוח אדם לקבלני שירות שמספקים "חבילת עבודה". יו "ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת חיים כץ, בעבר יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, מספר שבאחד מימי השישי נמצא במחסן של התע"א אדם שהתמוטט מדום לב.

אף אחד לא ידע את שמו וחלפו שעות ארוכות עד שזהותו התבררה. עובדי "חבילה" מוסרים בשער תעודת זהות כדי להיכנס, אבל אינם רשומים במקום העבודה. אף אחד לא יודע מיהם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רותי סיני

צילום: .

עיתונאית שמסקרת את החברה הישראלית. פעילה בארגונים חברתיים

לכל הטורים של רותי סיני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->