יש למנוע מצב בו תפקוד העיתונאי תלוי ברשויות

כדי לתפקד כעיתונאי בישראל צריך לקבל תעודה מהממשלה, אחרי אישור השב"כ. אנו העיתונאים הסכמנו עם כללי המשחק הללו ובידינו גם לשנותם

מאיר בלייך | 17/4/2011 5:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
באחת מנסיעותי לחו"ל הצטרפתי לקבוצה של עיתונאים שבחרה לבקר במוזיאון העירוני. כולם שלפו את תעודות העיתונאי כדי ליהנות מכניסה ללא תשלום. למרבה פליאתם של עמיתי האירופאים, על התעודה שלי היה טבוע סמלה של מדינת ישראל. להם היתה תעודה מטעם ארגון התקשורת שעבדו בו או אגודת העיתונאים שהיו חברים בה.

המונח "תעודת עיתונאי ממשלתית" אינו נפוץ בארצות החופשיות משום שהוא נוגד על פניו את עיקרון חופש העיתונות. אין בכך כדי לומר שלשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), המנפקת בישראל תעודות עיתונאי, פועלת מתוך מגמה לפגוע בחירות זו. הקריטריונים הם שקופים ומופיעים באתר לע"מ באינטרנט. אולם, צדק צריך להיראות, וכששירות הביטחון הכללי מעורב בתהליך זה נראה לא טוב.

אף על פי שאין דרישה חוקית בעניין זה, התעודה הממשלתית, מבחינה מעשית, היא המפתח של עיתונאי למגעיו עם המדינה. הש"ג דורש את התעודה בכניסה למוסדות הממשלה, והיא תנאי לקבלת כרטיס כניסה לאירועים ממלכתיים בהשתתפות אישיות בכירה. גם אם מבחינת לשכת העיתונות כל מי שעוסק בעיתונות זכאי לתעודה, המציאות היא שכדי לקבלה צריך לקבל את אישור השב"כ.

המדינה מציבה מחסום בפני מי שאין בידו תעודה הנושאת את סמלה, כי בלעדי התעודה לא יתאפשר תפקוד מקצועי מול הרשויות הממלכתיות. אנו העיתונאים הסכמנו עם כללי המשחק הללו ובידינו גם לשנותם. מותר לנו לתהות מדוע אנו זקוקים להיתר מהמדינה כדי לעסוק במקצוע שתפקידו, בין השאר, לחקור את הליכותיה ולשאול אותה ואת פקידיה שאלות קשות.

ובכן, כבר מזמן היה צריך לומר בברור: עיתונאים אינם זקוקים להיתר מהמדינה, מפני שהם רשאים וחייבים לעשות את עבודתם נאמנה בשם חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, שהן זכויות יסוד מוכרות בחברה דמוקרטית כשלנו.
המצב הנכון

עיתונות היא מקצוע. עיתונאי הוא אדם העוסק בעיתונות, כשכיר או כפרילנסר, ועיסוקו זה הוא מקור פרנסתו העיקרי. עם זאת, עיתונאי אינו זקוק לרישיון כדי לעסוק בכך. זהו מקצוע שונה ממקצועות חופשיים אחרים ולו רק בשל כך שלא נדרשים תנאי כשירות ממוסדים (תואר אקדמי, מבחן מקצועי) כדי להיות עיתונאי.

תעודת העיתונאי צריכה לשמש את העיתונאי כאמצעי של הכרה וזיהוי, ככלי שיעזור לו למלא את תפקידו. העיתונאי הוא שלוחו של הציבור, ולכן מתבקש שלא יהיה תלוי בתעודה שמנפקת המדינה כדי לתפקד ככזה, גם כשעבודתו תובעת מגע עם רשויות ממלכתיות.

בבריטניה הקימו 17 גופי תקשורת - הכוללים את איגודי העיתונאים והצלמים, המו"לים וארגוני תקשורת (ובהם רויטרס, סקיי והבי-בי-סי) רשות עצמאית (UK Press Card Authority) המנפיקה תעודות על פי קריטריונים אובייקטיביים.

הרשויות, ובהם המטרופולין פוליס (המשטרה), מכירות בתעודות אלה. כך נמנע מצב שתפקודו של עיתונאי תלוי ברשויות המדינה.

המצב הנכון הוא שגופי התקשורת, העיתונאים והציבור, שחלקם מאוגדים כיום במועצת העיתונות, יפעלו גם בתחום הזה, כפי שהם מבקשים לבסס את כללי האתיקה העיתונאית בקרב העוסקים במקצוע. הם צריכים ליצור מנגנון שיאפשר לעוסקים בעיתונות להימנע מלבקש תעודה מלשכת העיתונות הממשלתית.

במקביל יש לדרוש מעיתונאי המעוניין בתעודת עיתונאי לקבל עליו מחויבות של פעילות על פי כללי האתיקה של מועצת העיתונות, ונכונות להיות כפוף לבתי הדין של המועצה. זאת, כדי להגן על המקצוע ולהעניק לו מעמד. תעודה מטעמו של גוף חיצוני לרשות כמו מועצת העיתונות תיתן בידי העיתונאים והרשויות כלי עבודה, כזה שאינו נתון לפיקוח שירות הביטחון הכללי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מאיר בלייך

צילום: רענן כהן

היועץ המשפטי של מעריב

לכל הטורים של מאיר בלייך

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->