לבד, אבל ביחד: סדר הפסח של יתומי הטרור
עשרות יתומים שאיבדו את הוריהם בפיגועי תופת יתכנסו בליל הסדר סביב שולחן אחד, וינסו לשמוח יחד ולהתגבר על הכאב. "חג מאוד משפחתי"
"אלה אנשים שמביטים האחד לשני בעיניים ומחזקים זה את זה", אומרת חיותה וינר, המלווה את הקבוצה מטעם עמותת "משפחה אחת", המסייעת למשפחות נפגעי הטרור. "הם נותנים זה לזה כוח, תקווה ואהבה, ולכן זה טבעי שיחגגו יחד את ליל הסדר".
הקבוצה התגבשה בשנים האחרונות סביב ילדיהם של דוד ורחל גביש ז"ל. במוצאי החג הראשון של פסח, לפני תשע שנים, חדר מחבל לבית המשפחה באלון מורה ופתח ביריות לכל עבר. מהאש נהרגו דוד ורחל, בנם הבכור אברהם, ויצחק קנר, אביה של רחל. מהאירוע המזוויע הזה נותרו שישה יתומים, הצעיר שבהם תלמיד תיכון, הבוגר נשוי טרי.
חודשים אחדים לאחר מכן, ביום שישי של יולי 2002, עשו בני משפחת דיקשטיין את דרכם מביתם שבפסגות כדי לבלות את השבת בישוב מעון שבדרום הר חברון. כשהגיעו לצומת זיף, דרומית לחברון, נפתחה לעברם אש ממארב. יוסי וחנה דיקשטיין ובנם שובאל בן העשר נהרגו במקום. שני ילדים נוספים נפצעו. שלמה דיקשטיין, שהיה אז בן 12, הזעיק את כוחות ההצלה באמצעות טלפון סלולרי. בני הזוג דיקשטיין הותירו אחריהם תשעה יתומים, הצעיר שבהם היה בן שלוש.
מהפיגוע הזה, שבו נרצחו בני משפחת דיקשטיין, החלה להתגבש הקבוצה. מיד כששמעו על האירוע הגיעו ילדיהם של דוד ורחל גביש ז"ל לניחום אבלים בבית דיקשטיין. הכאב והגורל המשותפים איחדו מיד בין המשפחות. "יש לנו שפה משותפת", הסביר אתמול ישורון גביש, בנם של רחל ודוד גביש ז"ל, שנרצחו בפיגוע ירי. "זה נשמע מוזר אבל הילדים של דיקשטיין כאילו רצו ללמוד מאיתנו איך להתמודד עם הדבר הזה. לבד זה כמעט בלתי אפשרי".
לאחר החיבור בין המשפחות החל קשר בין ילדי גביש ודיקשטיין
בערב שבת של מרץ 2003 ישבו הרב אלי ודינה הורוביץ לשולחן השבת בביתם שבקריית ארבע. במהלך הסעודה חדרו מחבלים לבית ורצחו אותם ביריות. בני הזוג הותירו אחריהם ארבעה יתומים בשנות ה-20 לחייהם. הפעם הגיעו לניחום האבלים ילדי גביש ודיקשטיין. כך הפכן ילדיהם של בני הזוג הורוביץ לחלק מהקבוצה.
בני הזוג דב ורחל קול היו ההרוגים האחרונים בגוש קטיף, טרם ההתנתקות. במוצאי שבת בחודש יולי 2005, שלושה שבועות לפני פינוי גוש קטיף, הם חזרו משבת במושב גני טל שבגוש קטיף, וכשנסעו בציר כיסופים נורתה לעברם אש מהמארב. הם הותירו אחריהם שלושה יתומים, שניים מהם תלמידי תיכון.
את ליל הסדר הקרוב יחגגו כולם יחד: ילדי המשפחות גביש, דיקשטיין, הורוביץ וקול. אחרי שיקראו את ההגדה ויאכלו מהמטעמים, הם ישהו יחד עד לצאת החג. אלה מהם שכבר נישאו יגיעו עם בני זוגם. עשרות ילדים ופעוטות, חלקם כלל לא זכו להכיר את הנרצחים, ישחקו ויתרוצצו יחד על מדשאות הקיבוץ.
"בכל שנה, בערך מחנוכה, אנחנו מתחילים לחוש אי נחת בסוגייה מה יהיה איתנו בליל הסדר", מסבירה איילת דיקשטיין, בתם של יוסי וחנה ז"ל. "זה חג מאוד משפחתי, וכל ההתארגנות לקראתו מאוד קשה לנו. השנה ידענו שזה סגור מראש ואנחנו הרבה יותר רגועים. אנחנו יכולים לבוא לליל הסדר כמו שאנחנו, ולא לטבוע בתוך ההכנות".
"בשנה שעברה היינו יחד בשבת שלפני פסח", מספרת חיותה וינר, מעמותת "משפחה אחת". "בסוף השבת מישהו זרק: 'בשנה הבאה עושים את ליל הסדר ביחד', וכולם מיד התלהבו". וינר סיפרה על הרעיון לשנטל בלזברג, יו"ר העמותה, והשתיים החליטו לארגן את הסדר המשותף.
"אבא שלנו היה מספר סיפורים הכי טוב בעולם", מסכמת איילת דיקשטיין. "גם אחי הגדול טוב בזה, אז הוא יערוך לנו השנה את הסדר. חילקנו בינינו את ההגדה וכל אחד אחראי על חלק. נשתדל שזה יהיה כמה שיותר דומה למה שהיה אצלנו בבית, לפני הפיגוע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם