הירי ליישובי הדרום: סוף שבוע בממ"ד
למשפחת קסטנבאום מקיבוץ סופה לא היה בסוף השבוע רגע אחד של שקט. "אנחנו מתגעגעים לימים שהיו בינינו לבין הערבים שכנות טובה"
משפחת קסטנבאום בממ''ד צילום: יהודה לחיאני
בני הזוג קסטנבאום מתגוררים בקיבוץ 25 שנה. במקום היפה הזה הם מגדלים את עמית, חייל בן 21, דביר בן ה-16, רועי בן ה-12 ושני בת השמונה. דני הוא מנהל מכירות בחברה לכימיקלים, אורית מורה בבית הספר יובלי הבשור שבאזור.
"החלום הוא שנוכל לשחות בחוף הערבי
"
"הפכנו את הממ"ד לחדר משחקים", מספר האב. "כולנו רצים לתוכו מיד כשנשמעת אזעקה. בסוף השבוע הזה רצנו פנימה כמה פעמים, אפילו עם הג'חנון בפה, כי לא הספקנו לסיים את ארוחת הבוקר. ביום שישי הילדים עוכבו בבית הספר שעה וחצי בגלל הירי, ואז הם הגיעו רעבים הביתה.
"הגשנו להם שניצלים, ואז הם רצו לממ"ד עם השניצלים בפה כי שוב התחילה הפגזה. הילדים מגלים רצינות ופיתחו תרבות של משחקים בממ"ד. אנחנו הופכים את הכניסות והשהות בממ"ד לאירועים בונים", מסבירים ההורים.
אבל גם לעמידות
בלחץ הקשה הזה יש גבול, ועם תחילת חופשת הפסח מתכננים ההורים לשלוח את הילדים להתאוורר בטיולים ברחבי הארץ, הרחק מאיום הירי מעזה. "בסוף השבוע הכל נהיה חמור יותר והזכיר לנו את היריות שהיו פה אחרי חטיפת שליט", ממשיך האב.
אחרי שתי יממות בממ"ד הוא מתגעגע לימים שקטים יותר. "הזמינו אותנו לסוף שבוע במרכז, אבל לא נלך", הוא מבהיר. "החלום שלנו הוא שנוכל לשחות בים בגוש קטיף ובחוף הערבי שלו. פעם היו בינינו לבין הערבים יחסי שכנות טובים. צריך למצוא דרך לחזור לזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם