הוארך מעצר ההורים ששידלו בתם להתאבד
שופטת העליון מתחה ביקורת על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לשחרר את ההורים למעצר בית: "קיים חשש לשלום המתלוננת"
בכך קיבלה שופטת העליון אסתר חיות את ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ששחרר את האב למעצר בית. השופטת קיבלה בחלקו גם את הערר לגבי האם, וקבעה כי היא תשהה במעצר בית, בתנאי שלא תתגורר בבית המשפחה בפקיעין אלא ביישוב אחר ותחת פיקוח הולם. זאת לאחר שראש העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, נתן לבית המשפט ערבות לביטחונה של המתלוננת ולקיום תנאי השחרור.
חיות מתחה ביקורת על בית המשפט המחוזי שהחליט לשחרר את ההורים, אף שאין בחלופת המעצר ובתנאים שנקבעו כדי להבטיח כנדרש את שלומה של המתלוננת. זאת במיוחד לנוכח מידע סודי שהועבר לעיון השופטת, "אשר אינו מתיישב עם מסקנותיו של בית משפט המחוזי ועם התוצאה אליה הגיע, ומקשה מאד לתת אמון באב כי לא יפגע לרעה במתלוננת".
"חשש נוסף נובע מכך שהמשפחה כולה מתגוררת בפקיעין, וההורים, אם ישוחררו לביתם שם, כהחלטת בית המשפט המחוזי, יימצאו בקרבת מי שאמורים או עשויים להעיד במשפט והדבר מקים חשש לשיבוש מהלכי משפט", ציינה חיות.
חיות קבעה כי נראה, לכאורה, שההורים נחושים לגרום לכך שבתם תסיים את חייה בשל פגיעה בכבוד המשפחה. חיות ציינה, כי לא מדובר במניע חולף וכי קיים חשש ממשי לשלומה ולביטחונה של הצעירה, אליו יש להוסיף את הסיכון לשלומו של הבחור שעימו עמדה בקשר.
"הרצון לכאורה לגרום למותה של המתלוננת בשל סטייה מכללי ההתנהגות המקובלים בעדה ובשל מה שמכונה 'פגיעה בכבוד המשפחה', יש בו במידה רבה כדי להעצים את המסוכנות הנשקפת לה מידם,
חיות הדגישה כי יש לעשות כל הניתן במסגרת החוק על מנת לשרש את התופעה של אלימות על רקע פגיעה בכבוד המשפחה.
"כל עוד התופעה נמשכת, יש לטפל בפרשות מסוג זה כבכל מעשה עבירה אחר, בלא לגלות כלפי המואשמים בביצועה יחס סלחני העלול להעביר מסר כי רצח, הריגה או שידול להתאבדות על רקע כזה יש בו כדי להקהות במשהו מפליליותם של המעשים, ולא היא", כתבה חיות.
ההורים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין עבירות של ניסיון שידול להתאבדות, איומים, כליאת שווא, הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט ותקיפה.
על פי כתב האישום, חשדו ההורים שבתם בת ה-22 נפגשת בחשאי עם חברים וחברות, וזאת בניגוד לדרישתם שלא תצא מן הדירה השכורה בה היא מתגוררת בחיפה ללא אישורם, למעט ללימודים. ההורים עקבו אחרי בתם, ולפני כחודשיים הטיחו בפניה כי שיקרה להם ויצאה.
הם הורו לה לאסוף את חפציה ולחזור לבית המשפחה שבפקיעין למחרת בבוקר. בעודה ממתינה לאוטובוס שיסיע אותה לפקיעין, הגיעו ההורים למקום והורו לה לעלות לרכבם, שם לקחו ממנה את מכשיר הטלפון הנייד.
במהלך הנסיעה תחקרו ההורים את הבת, בחשד שהיא מקיימת קשר חשאי עם צעיר ממוצא אחר, הטיחו בה האשמות בדבר פגיעה בכבוד המשפחה, השפילו אותה, צעקו עליה ואיימו לפגוע בה.
בהגיעם לבית, כלאו ההורים את בתם בחדרה ודרשו ממנה להתאבד, אחרת יהרגו אותה. הצעירה התחננה על חייה, אך ההורים הודיעו לה מפורשות שהיא תמות באותו היום.
במצוקתה, כרכה הבת צעיף סביב צווארה, קשרה אותו לידית הארון, טיפסה על כיסא וניסתה לתלות את עצמה, אך הניסיון לא צלח.
באותו שלב צעקה עליה האם מבעד לדלת, שאלה אותה אם היא עדיין חיה וקראה לה להזדרז ולהמית את עצמה. הבת ניסתה לחתוך את אמת ידה באמצעות להב מחדד, גם הפעם. לאחר מכן היא טלפנה למשטרה באמצעות מכשיר טלפון נייד נוסף שהיה ברשותה וביקשה עזרה.
בינתיים נכנסו ההורים לחדר, הביעו פליאה על כך שהבת עדיין בחיים ושאלו באיזו דרך היא רוצה למות. האם אף ירקה לעברה והחלה להכותה, אך האב ביקש שתפסיק כדי שלא יוותרו על גופה של בתם סימני אלימות מפלילים. "עדיף שהיא תתאבד בעצמה", אמר לאשתו, לטענת המשטרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם