"יש לבטל את בתי הדין לתביעות קטנות"
נציב התלונות על השופטים הגיש את הדוח השנתי וקרא לטפל בעומס על המערכת. כחלק מהפתרון, המליץ לבטל את ביהמ"ש לתביעות קטנות
גולדברג סבור שהטיפול בעומס על השופטים הוא "משימה לאומית דחופה שלא תושג בתוספת משאבים שאין עימה שׁידוד מערכות". לדבריו, בעיית העומס לא תיפתר על-ידי פתרונות נקודתיים כגון בוררות חובה כפי שמציע שר המשפטים, הגם שהוא תומך בהצעה עצמה. "אני לא רואה משנה סדורה ותוכנית ברורה לפתרון הבעיה", אמר.
בנושא התנהגות השופטים ממליץ גולדברג לשקול את שינוי שיטת המיון בטרם בחירתם. "כשאני קורא את התלונות על התנהגות השופטים, אני לפעמים שואל את עצמי איך הגיע השופט הזה לבית המשפט. כנראה שהיו כשלים. המסננת צריכה להיות צפופה יותר. התלונות שמגיעות אליי מדירות שינה מעיניי. אזרחים מקבלים הלם מהתנהגות השופטים. זה מצב שלא יכול להימשך. גם כאן צריך תוכנית ברורה אחרי שייערך מחקר בנושא".
עם זאת, גם השנה הנציב אינו ממליץ להדיח שופטים, אלא מסתפק בהמלצה להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט שלום ש"הגדיש את הסאה" עם הסחבת. "אכן, העומס המוטל על השופטים הוא כבד", כותב הנציב גולדברג, אלא שהוא זיהה מקרים בהם "השופט נאחז בעומס העבודה ככיסוי לסחבת כפשוטה. סלחנות וסובלנות במקרים כאלה, ובמיוחד אם הם חוזרים על עצמם על ידי אותו שופט, אינן תורמות להעברת המסר הראוי לאותם שופטים".
19% מהתלונות שהנציב בירר לגופן נמצאו מוצדקות. מדובר ב-116 תלונות מתוך 768, שכמעט מחציתן נגעו להתמשכות הליכים ועיכובים במתן פסקי דין והחלטות. ב-2010 נרשמה שוב ירידה משמעותית במספר התלונות שהוגשו על שופטים, אך חלה עלייה קלה בשיעור התלונות המוצדקות.
בשנה זו חלה עלייה משמעותית בשיעור התלונות המוצדקות על בתי הדין לעבודה ועל בתי המשפט למשפחה בהשוואה ל-2009, ומנגד ירד שיעור התלונות המוצדקות על שופטי השלום והמחוזי.
כאמור, 43% מהתלונות המוצדקות נגעו לסחבת, 21% מהן נגעו לניהול המשפט, 18% להתנהלות לא ראויה של השופט באולם ו-5% על התבטאות לא ראויה בפסק דין. "אין להשלים עם התנהלות או התנהגות לא נאותה של שופט שיש בה כדי להטיל כתם על המערכת השיפוטית כולה", כתב גולדברג
אחת התלונות המוצדקות נגעה לשופט שלום, שבטרם מינויו הזמין חוות דעת מגורם מסוים, סירב לשלם את שכר המומחה, גם אחרי שניתן פסק דין המחייב אותו לעשות כן וגם אחרי שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל.
הנה כמה דוגמאות לתלונות מוצדקות שנגעו להתבטאויות שופטים: שופטת בתביעות קטנות כינתה מתדיין "הטיפוס הזה"; שופט משפחה כתב כי בעל שניהל הליכים רבים נגד אשתו עשה זאת באובססיביות שלא היתה מביישת את קפטן אחאב מהספר מובי דיק; דיין בבית הדין הרבני אמר לעורך דין שפירט את הצעת לקוחו, שמדובר בחוצפה ושאם היו מדרגות בבית הדין - היה זורק אותו מכל המדרגות.
דוגמאות לסחבת: תיק טופל במשך שבע שנים על-ידי שישה שופטים ולמרות זאת לא נקבעה בו אפילו ישיבת הוכחות אחת; שופט משפחה לא נתן פסק דין במשך יותר מארבע שנים מהגשת הסיכומים, בנימוק שמדובר בפסק דין מורכב המצריך עריכת חישובים; שופטת משפחה נתנה החלטה בבקשה לפסוק מזונות לילדה רק שנה וחצי אחרי הדיון האחרון; עובד שפוטר ועתר לקבל צו זמני למניעת פיטוריו, נאלץ להמתין שמונה חודשים להחלטת בית הדין.
תלונה אחרת נגעה לדיין באחד מבתי הדין הרבניים, שנהג להאריך במשך כמה שנים, כדבר שבשגרה, צו מניעה זמני האוסר על בעל להיכנס לביתו, וזאת מבלי שבקשות האישה להארכות הצו הובאו אפילו לתגובת הבעל או לידיעתו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם