בזכות ההתעקשות
החקירות העצמיות המתישות שביצעה ישראל הן שהובילו לתפנית הדרמטית בעמדתו של גולדסטון, האיש שאחראי לאחד משיאי החרפה של שיח הזכויות הבינלאומי אבל בל נשלה את עצמנו: הנזק כבר נגרם
נתחיל בחקירות: הפרקליט הצבאי הראשי, אביחי מנדלבליט, הואשם פעמים רבות בחטטנות יתרה. כל תלונה נבדקה. לוחמים רבים טורטרו. הם הרגישו שהם נאבקו בתנאים בלתי ניתנים להסבר, כשחבורת משפטנים מהפרקליטות מעבירה אותם מסלול ייסורים נוסף. קצת קשה לשכוח את אותם חברים של חיילים מגבעתי שנשפטו, והגיעו לאולם הדיונים עם חולצות שעליהן נכתב "אנחנו קורבנות גולדסטון". כאילו שהפרקליט הצבאי הוא משרתו הנרצע של השופט.
עכשיו מתברר שהאמת הפוכה. דווקא החקירות המעצבנות-משהו, לרוחב ולעומק, הובילו לחשיפת האמת. וכאשר הפרקליטות הצבאית עמדה מאחורי חלק ניכר מהתשובות לאו"ם - הדקדקנות הוכיחה את עצמה. התשובות היו רציניות ומבוססות. היו גם הפרות, שחלקן עדיין נחקר. אבל הופרכו הטענות על ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
גולדסטון אומר עכשיו: אם הייתי יודע, הדוח שפרסמתי היה שונה. אז מדוע סירבה ישראל לשתף פעולה מלכתחילה? משום שבתנאים של אז, ובהרכב הוועדה - שום דבר לא היה עוזר. אולי אפילו להפך. הסברים שהיו נדחים אצל ועדת גולדסטון לא היו מתקבלים בהמשך. משום שוועדת גולדסטון הייתה אנטי-ישראלית מלכתחילה. כך בכתב המינוי שלה, וכך בהרכבה.
הנזק כבר נגרם
בדוח יש למשל התייחסות לחוקי יסוד של ישראל שכביכול מפלים ערבים. מה זה קשור? אפשר לסמוך על גולדסטון. הוא רצה דמוניזציה והשתמש בכל אמצעי כדי ליצור אותה. אלא שזה לא הכל. בדוח המקורי אין מילה אחת על אמנת חמאס, שהיא הדבר הקרוב ביותר לאידיאולוגיה הנאצית. שום מילה.
והנה, במאמר החדש מספר גולדסטון שחמאס רוצה להשמיד את ישראל. סליחה? הרי המידע הזה היה חשוף וידוע גם בזמן כתיבת הדוח. מדוע הוא לא הופיע שם? וכי אפשר להסביר את התגובה הישראלית בלי להבין שמדובר ביישות מרושעת שמכריזה על השמדת ישראל? הרי על הרבה פחות מכך מפציץ המערב את לוב. כך שזה יפה שגולדסטון נזכר עכשיו בקווי המתאר העיקריים. מבחינתו, זה קצת מאוחר.
אסור שיהיו לנו אשליות. הנזק כבר נגרם. בערך כמו סיפור
מוחמד א-דורה. השניות הבודדות שבהן נראו הילד ואביו נאנקים מול אש חיה של חיילים ישראלים אכזרים הציתו לא רק את מהומות ערביי ישראל, אלא גם גל בינלאומי של שטנה. כשהתברר שמדובר בהונאה רבתי - זה היה מאוחר. כך גם דוח גולדסטון. הנזק כבד מנשוא.
גולדסטון הוא התורם החשוב ביותר לקמפיין הדמוניזציה של ישראל בשנים האחרונות. גם החזרה בתשובה שלו לא תיטול ממנו את התואר. גולדסטון היה יכול להמשיך באותו קו. להתעלם מממצאים ברורים שמוכיחים שהוא טעה. זה בדיוק מה שהוא עשה מאז נבחר לראשות הוועדה. והנה, משהו השתנה. באיחור של שנים הוא פרסם מאמר די דרמטי. מאמר שמדינת ישראל לא הייתה יכולה אפילו לחלום עליו. כך שלמרות אות הקלון שהצמיד לישראל, יש מקום למידה של חסד. מודה ועוזב ירוחם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם