גולדסטון חוזר בו: הדוח היה נראה אחרת לו ידעתי את כל הפרטים
השופט שחיבר את דוח האו"ם החריף נגד ישראל בעקבות מבצע עופרת יצוקה חושף במאמר לוושינגטון פוסט כי היה עליו לפעול אחרת. לדבריו, "בעוד שישראל חקרה באופן מאומץ את הטענות נגדה, חמאס המשיך בירי רקטות ובפעולות רצחניות נגד ישראלים"
עם זאת, אומר היום השופט, כי בעוד "ישראל הקדישה מאמץ ומשאבים לחקור למעלה מ-400 תלונות לגבי המבצע בעזה, שלטון חמאס לא ביצע שם חקירה והמשיך בירי רקטות ובפעילות רצחנית נגד ישראל".
לדברי גולדסטון, הדוח שחיבר עם עמיתיו מצא הוכחות אפשריות לקיומם של פשעי מלחמה הן מטעם ישראל והן מטעם חמאס. עם זאת הוא מציין כי "הפשעים שבוצעו על ידי חמאס נעשו בכוונה תחילה. הטילים שלהם כוונו באופן מובהק לפגוע באוכלוסייה אזרחית".
גולדסטון הבהיר כי הטענות לגבי "כוונה תחילה" של ישראל התבססו אך ורק על מותם ופציעתם של אזרחים פלסטינים – משום שלא נמצאו הוכחות שיסתרו זאת. לצד זה, החקירה שישראל ביצעה והתקבלה על ידי האו"ם הצביעה כי תקיפת אזרחים אינה עומדת כמדיניות נגד הפלסטינים.
גולדסטון מביא דוגמה לאחת התקריות המשמעותיות שצוותו נדרש לבדוק: הרג 29 בני משפחת אל-סימוואני בביתם. לדבריו, הפצצת הבית אירעה בשוגג כתוצאה מניתוח שגוי של תצלום אוויר. כמו כן, לדבריו המפקד בצה"ל שאחראי על המחדל נחקר. "אני מאמין שאם יימצא שהקצין התרשל, ישראל תפעל בהתאם כלפיו".
השופט הוסיף כי בעוד שקיבל את חקירת ישראל למול הטענות נגדה, הוא מצר על כך שהיא לא נעשתה באופן פומבי.
"למרות שהממצאים של הדוח לא מקלים על אובדן חיי פלסטינים רבים, אני מתחרט על כך שהצוות בראשותי לא מצא עדויות שיסבירו את הנסיבות שהובילו לכך – דבר שיכול היה לסייע לקבוע שלא נעשו
גולדסטון מוסיף כי החלטת ישראל לא לשתף פעולה עם צוותו, הביאה לכך שלא הייתה אפשרות לאמת את מספרי ההרוגים במבצע – ויתרה על זאת, להבין כמה מהם אזרחים וכמה מחבלים.
"כמו שציינתי כבר בתחילת החקירה, הייתי שמח לשיתוף פעולה ישראלי. דוח גולדסטון לא נועד לתקוף את ישראל באופן ידוע מראש. אני התעקשתי לשנות את המנדט שניתן למועצת זכויות האדם של האו"ם שהיה מוטה נגד ישראל. תמיד הייתי בהיר לגבי זה שלישראל, כמו לכל מדינה עצמאית אחרת, יש את הזכות ואת המחויבות להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני תקיפות מחוץ ומבפנים".
"חלק האשימו את מחברי הדוח כי לא פעלנו על פי סטנדרטים משפטיים. חשוב להבהיר: המשימה שלנו לא הייתה משפטית, ואפילו לא משפטית לכאורה. אנחנו לא ביצענו עבודת תחקיר מהצד של ישראל, עזה או הגדה המערבית. ההמלצות שלנו התבססו על המידע שאספו לפנינו, שלצערי לא כלל את המידע שסיפקה ממשלת ישראל. הדרישה שלנו מכל צד הייתה לחקור באופן שקוף את האירועים שהובילו לקיום הדוח. על פי הממצאים שלנו, ישראל עשתה זאת באופן ניכר. חמאס לא עשה דבר", אמר.
"חלק אמרו שזו בקשה אבסורדית לצפות מחמאס, ארגון שמטרתו היא להרוס את מדינת ישראל, לחקור את פשעי המלחמה שביצע. זו הייתה התקווה שלי, רחוקה מהמציאות ככל שתהיה, שחמאס יעשה כן, בייחוד לאור העובדה שישראל מנהלת חקירה משלה.
לכל הפחות קיוויתי שלאור החשיפה שחברי חמאס ביצעו פשעי מלחמה רציניים, הארגון יפחית את תקיפותיו. למרבה הצער, זה לא היה המקרה. מאות רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר אוכלוסיה אזרחית בדרום ישראל. העובדה שיחסית מעט ישראלים נהרגו לעומת הפלסטינים לא מפחיתה את הפשעים הפלסטיניים. המועצה לזכויות אדם באו"ם צריכה לגנות את המעשים הנתעבים באמצעים החריפים ביותר".
גולדסטון מתייחס במאמרו גם לרצח המזעזע של חמשת בני מפשחת פוגל באיתמר החודש. לדבריו, "באותו אופן, מועצת זכויות האדם של האו"ם צריכה לגנות את הטבח הבלתי נסלח של הזוג הישראלי וילדיהם הקטנים במיטותיהם.
אני ממשיך להאמין באפקטיביות של החוק הבינלאומי כדרך להתמודד עם קונפליקטים אלימים. הדוח שלנו הוביל להרבה לקחים ושינויי מדיניות, כולל האימוץ הצה"לי של נהלים חדשים להגנה על אזרחים במקרים של לחימה עירונית וכן הגבלת השימוש בזרחן לבן באזורים מאוכלסים.
לדבריו, גם הרשות הפלסטינית פתחה בחקירה עצמאית של חילול זכויות אדם – הוצאה להורג, עינוי ומעצרים בלתי חוקיים – שביצע פת"ח בגדה המערבית, במיוחד נגד חברי חמאס. "מרבית ההאשמות האלו אומתו בדוח שלהם. למרבה הצער, לא היה כל מאמץ מצד חמאס לחקור את פשעי המלחמה שהוא ביצע נגד האנושות".
בפשטות, החוקים בקונפליקט חמוש תקף גם לגבי שחקנים א-מדינתיים כמו חמאס, כפי שהוא חל לגבי צבאות לאומיים. ההבטחה כי השחקנים הא-מדינתיים יכבדו את העקרונות הללו, וכי הם מבצעים חקירה של ההפרה שלהן, היא אחד האתגרים המהותיים ביותר שעומד בפני החוקים של הקונפליקטים האלימים. רק אם כל הצדדים של הקונפליקט ידבקו לסטנדרטים האלה, תהיה אפשרות להגן על אזרחים, שלהם לא הייתה בחירה אישית להיקלע ללחימה כזאת", סיכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם