ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

זכרתם להזיז השעון? ישראל עברה לשעון קיץ

בשתיים לפנות בוקר זז השעון שעה אחת קדימה והחסיר לנו שעת שינה. שעון הקיץ, אם לא יהיו שינויים, ילווה אותנו עד יום כיפור

הלילה (ו') עברה ישראל לשעון קיץ. בתקווה שזכרתם להעביר את השעון מבעוד מועד או שהמכשיר הסלולרי שלכם עשה את העבודה עבורכם, הבוקר תקומו שעה אחת מוקדם יותר. בשעה שתיים הוזז השעון לשעה שלוש בבוקר והחסיר שעת שינה אחת בתמורה לשעת אור נוספת.

אומנם מדובר בשעה אחת בלבד, אף המעבר משעון חורף לקיץ ולהפך מעורר מדי שנה מחלוקות ומריבות. הטיעונים שונים ומגוונים וכוללים בין השאר ענייני דת, איכות סביבה, חברה ועוד ועוד.

בצד אחד של הבמה, איש ההיי-טק שמעון אקהויז, שביקש לדעת למה, בעצם, שעון הקיץ בישראל קצר כל כך. מהצד השני, מתפללים שלא רוצים לקום לתפילת שחרית כשבחוץ חושך מצרים.

ויכוח נוסף ניצת בין חובבי איכות הסביבה. מצד אחד כאלה שטוענים ששעון קיץ ארוך יחסוך לנו בזיהום ובחשמל, ובצד שני חובבי איכות סביבה שטוענים ששעון קיץ ארוך מזיק לסביבה. בתווך - פוליטיקאים, צעקנים ושאר אנשים שהחליטו להפוך את השעון לזירת התגוששות.

הפתרון? לא באופק המיידי. את הפלונטר מנסה לפתור ועדה ציבורית, בראשות מנכ"ל משרד הפנים לשעבר דב קהת. הוועדה, שמונה תשעה חברים, ביניהם מומחה לאווירונאוטיקה, מתמטיקאי בכיר, סמנכ"ל משרד הפנים, נציג בעלי המלאכה, נציג ההסתדרות ונציג התעשיינים, טרם סיימה את עבודתה, ועדיין אוספת חומר תיאורטי על השפעת שעון הקיץ על חיסכון באנרגיה, על בריאות הציבור, תאונות הדרכים והנוחות הציבורית.

"בשלב זה נראה כי לא יהיה רוב לתמיכה לקצר את שעון הקיץ, השאלה היא האם חברי הוועדה יסכימו על המלצה להאריך אותו, ובכמה זמן",‬ אומר קהת. "עדיין, קיימת אפשרות שבסופו של דבר התשובה שניתן לשר היא שהמצב הקיים נראה סביר, ואין מקום לשנותו".‬

ההתנגדות המסורתית לשעון קיץ ארוך מגיעה, כאמור, מציבור המתפללים. "לא אחת הוצג בפנינו הטיעון שלכאורה מדובר בעניין הלכתי, שכן במהלך שעון החורף הציבור הדתי לא יספיק להתפלל קריאת שמע לפני השעה שבע וחצי",‬ מסביר קהת. "אם מדברים היום על דרכים לשלב את החרדים בעבודה, זו דווקא טענה שצריך להתייחס אליה".
 

השנה, עם תחילתו של שעון החורף האחרון, בספטמבר האחרון, התעוררה מחאה ציבורית רחבה נגד פרק הזמן הקצר שבו שולט שעון הקיץ בלוח הזמנים הישראלי, 184 ימים בלבד בממוצע. במדינה שטופת שמש כמו שלנו, טוענים, אין היגיון בכך שבשש בערב כבר צריך להדליק אורות בבתים. מי שעמד בחזית המחאה היה יזם ההיי-טק שמעון אקהויז, שהעצומה שפרסם באינטרנט בדרישה להחרים את שעון החורף סחפה אחריה כרבע מיליון ישראלים.

אישי ציבור רבים מיהרו לקפוץ על העגלה, ולהשמיע ביקורת חריפה נגד שר הפנים אלי ישי, שהתעקש להתחיל את שעון החורף במועדו המתוכנן. הצעה לתיקון החוק שיזם חבר הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ),‬ לפיה יוארך שעון הקיץ עד לסוף אוקטובר מדי שנה, אילצה את השר ישי להודיע על הקמת ועדה ציבורית "לבחינת יעילות שעון הקיץ ומשך הפעלתו בהתאם למאפיינים הגיאוגרפיים והחברתיים של ישראל".‬

בשבוע הבא צפויים חלק מאזרחי ישראל לקבל שיחת טלפון, בה יתבקשו לחוות את דעתם על האפשרות להאריך או לקצר את שעון הקיץ. המתקשרים יהיו נציגים רשמיים של "הוועדה הציבורית לבחינת שעון הקיץ בישראל",‬ ששמעה במהלך החודשים האחרונים שורה ארוכה של מומחים ובעלי דעה בנושא שעון הקיץ, וכעת מעוניינת לדעת גם מה חושב הציבור הישראלי. 

"על אף שפנינו לציבור ואף קיבלנו שורה ארוכה של טיעונים בעד ונגד, עד היום לא הוצג בפנינו מחקר מדעי אחד שקובע חד משמעית כי היתרונות בתחום החיסכון באנרגיה, בתאונות הדרכים ובנושאים הדומים מתקיימים דווקא במהלך תקופת שעון הקיץ",‬ אומר קהת.
 

‬"אחרי לא מעט בדיקות שעשינו, מחקרים ודעות שונות שהוצגו בפנינו, אי אפשר להגיד שיש דעה נחרצת האם כדאי לקצר את שעון הקיץ או להאריך אותו, בכל הקשור להשפעות על חיסכון באנרגיה או במדדים אחרים. רק לאחרונה נעשו שני מחקרים במדינת אינדיאנה בארצות הברית ובניו זילנד, שם דווקא נמצא כי ההוצאות במהלך תקופת שעון הקיץ היו גבוהות ב‭0.6-‬ אחוז מאלו בתקופת שעון החורף במדינות אלו".

קהת מוסיף: "אלו שתי דוגמאות שמבהירות עד כמה המידע המחקרי בנושא שעון הקיץ אינו חד משמעי, כאשר בכל מדינה ומדינה ישנם משתנים שונים שלא תמיד נכללו במחקרים בעבר, שלא לדבר על משתנים תקופתיים כמו מזג אוויר קיצוני, שנה חמה פחות או יותר וכדומה".‬

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...