ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץ

קריסת מערכות: תמונת מצב בביה"ח רמב"ם

נכון, יש חולים במסדרון. הבעיה היא, שגם הוא כבר התמלא – הפך להיות המקום המיוחל, והרופאים קורסים תחת הנטל ללא תקנים

כשהרופאים בישראל מדברים על מצוקה, על שכר נמוך ועל תנאים קשים, מספיק ביקור קצר בבית החולים רמב"ם בחיפה, כדי להבין על מה הם מדברים. המכשור הרפואי עומד במסדרונות כי לא נותר חדר פנוי; עשרות חולים בכל המחלקות הפנימיות שוכבים במסדרונות ויוצרים אנדרלמוסיה; וכוך קטן ומעופש משמש כמטבחון של הצוות הרפואי. אלו הם פני מערכת הבריאות בישראל.

ד"ר אייל בראון, סגן מנהל מחלקה פנימית ג' ברמב"ם, מנסה להסביר מדוע "אנחנו הולכים לשביתה". לדבריו , הבעיה המרכזית היא מספר התקנים של הרופאים מול מספר המאושפזים, דבר שבהכרח גורם לסיכון חיי אדם.

לדבריו, מאז 1995 לא נוספה ולו מיטת אשפוז אחת בבית החולים רמב"ם. "גם לא נוספו רופאים, אבל שלא נטעה לרגע - מספר המאושפזים גדל כל העת, בשל העלייה לישראל, הריבוי הטבעי ועליית תוחלת החיים".

לדבריו של ד"ר בראון, רק בעשור האחרון, צמחה תוחלת החיים בישראל בכשלוש שנים. "אבל זה לא אומר שאיכות החיים השתפרה, רק להיפך. יותר חולים מתאשפזים בגלל מחלות מסוגים שונים. אם פעם היו באים לאשפוז של שלושה עד ארבעה ימים, והולכים הביתה, היום בגלל שתוחלת החיים גדלה החולים מבוגרים יותר והם מגיעים עם בעיות מורכבות, ואלו מצריכות אשפוז וטיפול מיוחד".

הנתונים המדהימים ביותר נחשפים סביב מספר הרופאים. כך למשל, במחלקה פנימית א' של בית החולים יש 52 מאושפזים. חמישית מהם מאושפזים במסדרון הארוך. "זה לא שיש לחולים במסדרון שפעת, והם באו להעביר כאן כמה ימים, מדובר בחולים שזקוקים לטיפול רפואי מתמשך", מבהיר אחד הרופאים.

15 נוספים, מבין אותם 52 חולים, מאושפזים בחדר רגיל שהוסב למעין יחידה לטיפול נמרץ, משום שהיחידה שהייתה אמורה לאכלס אותם מלאה עד אפס מקום. החדר המאולתר רחוק מלעמוד בתקנים הנחוצים לחדר טיפול נמרץ. במילים אחרות, לא ראוי לאכלס את אותם מאושפזים שזקוקים להשגחה צמודה, כשבמקרים רבים

מדובר בחולים מונשמים במצב קשה.

"כמעט אף אחד לא מתייחס אליהם, כי אין שום רופא שיראה מה קורה איתם. לפעמים מדובר בשעות, ולפעמים מדובר בימים שהם נאלצים להמתין בתור לכניסה ליחידה המאולתרת שלנו", אומר אחד האחים.

אלא שבכך לא די כדי לתאר את המצב העגום. עקב מספר הרופאים, בשעות הלילה רק רופאה מתמחה אחד דואג לכל המחלקה, לרבות החולים המונשמים. דבר דומה מתרחש בכל אחת מחמש המחלקות הפנימיות בבית החולים. "זה עוד מצב טוב", מדגיש ד"ר בראון, "אבל כשרופא יוצא למילואים או כאשר רופאה יוצאת לחופשת לידה, אין אף רופא שיחליף אותם. התייאשנו כבר מלבקש".

ד"ר בראון מוסיף כי "למרות שעל פי התקן, אמורים להיות במחלקה כשמונה או עשרה רופאים בסך הכל, במציאות אנחנו נאלצים להסתדר פעמים רבות רק עם חמישה או שישה רופאים, שחלקם עובדים 24 שעות ביממה כשהם בתורנות".

ותורנות, אגב, היא המילה המכובסת לכך שרופא נאלץ לעבוד ברציפות יותר מיממה, כ-26 שעות. "העבודה מתחילה בשמונה בערב ומסתיימת רק בתשע או עשר בבוקר למחרת. בדרך כלל הרופא מצליח לנמנם על מיטה מאולתרת בחדר הרופאים כשעה עד שעה וחצי בלילה", מסביר ד"ר בראון, "אין מצב שרופא יכול להרשות לעצמו לישון ולהותיר את המחלקה רק עם אחיות, למרות שלפעמים זה קורה יותר מדי".

משכורתו של רופא שנמצא בשלב ההתמחות, אשר עובד יותר משבעים שעות שבועיות, כמעט כשתי משרות מלאות, יקבל פעמים רבות בסופו של אותו חודש מפרך כ-11 אלף שקל. זאת כמובן בתנאי שהשלים לא פחות משש תורנויות בהן נותר ער בלילה, כאשר לכל הפחות אחת מהן הייתה בשבת.

"אם אני חולה או יוצא לחופשה, אני מקבל את שכר היסוד, כי לא ביצעתי תורנויות, וזה אומר חמשת אלפים שקל", מגלה ד"ר אלון אייל. "התורנויות הארוכות הן המרכיב העיקרי של המשכורת". אגב, הרופאים במחלקות הפנימיות נחשבים לכאלה שמרוויחים את השכר הגבוה. אלא שבמחלקות הפנימיות, המצב עוד טוב.

לדבריו של ד"ר בראון, במקרה של רופאים במחלקות הגינקולוגיה או הפלסטיקה, הרופאים משתכרים רק כשבעת אלפים שקל למרות שכבר לא מדובר במתמחים ושיש ביקוש רב להתמחותם מחוץ לבית החולים. "מה שמסביר למה רופאים לא באים למערכת הבריאות הציבורית".

סיפור אחר המעיד על המצוקה, מצוי בחדר המיון הראשי של בית החולים. גם שם יש חדר שנקרא "חולים מושהים". חולה מושהה הוא אחד שסיים את הטיפול הראשוני ומופנה להמשך טיפול במחלקה, אלא ששם אין כלל מקום עבורו. "לפעמים הוא יכול לשכב שם גם יום או יומיים, ואז אם התמזל מזלו הוא מגיע למסדרון. במסדרון זה כבר סוג של אשפוז", אמר אחד הרופאים.

גם תנאי העבודה של הרופאים לא מרהיבים. בפינה אחת, עם מחשב מיושן, יושבים שני רופאים זה לצד זה. שם הם נדרשים לעשות את השיחות עם החולים או בני משפחותיהם. אין שם שום סוג של פרטיות. באותו החדר גם זרוקה מיטתו של הרופא הכונן, וגם ארונית אישית לכל רופא. והכל ביחד בחדר שגודלו לא יותר מ-15 מטר מרובע.

במסדרון יש לא רק מיטות. למשל, מצאנו שם עמדה של הרופאים. מה זו עמדה? פתח של מעלית שבינתיים יצאה מכלל שימוש. על המגרעת של דלת המעלית תקעו מדף, ועל המדף עומדים הרופאים וממלאים טפסים שונים על החולים - לאיזה טיפול הם זקוקים ולאילו תרופות. בעמידה. כל ארונות ומגירות התרופות והציוד הסטרילי נמצאים במסדרונות, חשופים להישג ידו של כל אדם, שיכול לגעת או לזהם מה שהוא רוצה.

דיברנו גם עם חולים במסדרון. אז נכון, חולים שמאושפזים במחלקות ומוצאים את עצמם במסדרון זה לא סיפור חדש. זו מצוקה ישנה, ששנים לא זוכה לפתרון. אחמד חטיב מכפר עראבה הגיע אתמול לרמב"ם ונקבע כי הוא זקוק לאשפוז. "כל עוד מישהו משגיח עליי הכל בסדר", הוא אומר. ד' מחיפה, ששוכבת בחדר אחד עם עוד ארבעה, כבר מכירה את הנוהל. "חלפו שלושה ימים, והרופא לא ממש הסביר לי את מצבי", אמרה. "אבל באמת רחמנות עליהם. הם סוג של עבדים עם חלוק וסטטוסקופ, והם קורסים תחת העומס".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...