בעל הון בתפקיד פוליטי – לא בישראל
בארה"ב יש עניין רב סביב מועמדותו לנשיאות של המיליארדר דונלד טראמפ. אבל בישראל אנשי העסקים יישארו מאחורי הקלעים
דונלד טראמפ אי-פי
אחת הדמויות שמרכזת עניין רב היא איש העסקים דונלד טראמפ. טראמפ הוא אחד מגדולי הסלבריטאים בקהילה העסקית האמריקאית. הונו האישי נאמד על ידי המגזין "פורבס" בשני מיליארד דולר (טארמפ נוהג להתלונן שזו הערכת חסר). אבל בארצות הברית ואפילו בישראל יש מליארדרים גדולים ממנו.
למעמדו הציבורי זכה טראמפ בזכות יחסיו עם התקשורת, השערוריות העסקיות והאישיות בהן היה מעורב, תסרוקתו הייחודית ובעיקר על השתתפותו בתוכנית הריאליטי המצליחה "המומחה". את כל אלה מנסה המליארדר המוחצן למנף במירוצו לנשיאות ארצות הברית. כפוליטקאי, טראמפ הוא סטריאוטיפ של איש ימין קיצוני המייצג קפיטליזם מזוקק וגישה פשטנית מאוד למדיניות חוץ ובעיות פנים.
כצפוי, הפך טראמפ למושא ללעד ולזלזול מצד מנחי תוכניות טלוויזיה ואמני סטנד-אפ, אבל במדינה שבחרה בג'ורג' בוש הבן לשתי כהונות רצופות, קשה לפסול על הסף את האפשרות שיגיע לפחות לשלבים הסופיים של המירוץ לנשיאות.
האפשרות שטייקון עסקים יעמוד בראש מדינה שהאידאולוגיה המרכזית שלה קפיטליסטית נראית לכאורה טבעית. חלק גדול מנשיאי ארצות הברית בוא ממשפחות עשירות, אולם במרבית המקרים לא היה הנשיא איש עסקים בעצמו, והוא בא ממשפחת עסקים שהועידה אחד מבניה לקריירה פוליטית (כגון משפחות קנדי ורוקפלר).
אנשי עסקים גדולים ומוכרים היו בעברם חברי כנסת
גם בישראל מעורבים אנשי עסקים רבים בפוליטיקה, אולם הם בוחרים במרבית המקרים להישאר מחוץ לבמה המרכזית, ולתמוך במועמדים מבחוץ. קשה מאוד לדמיין מישהו מאנשי העסקים הבולטים שלנו יורד ממשרדו לרחוב ומנסה להיבחר לכנסת ולראשות הממשלה, ולא מפני שאיש מהם אינו מעוניין בכך.
אני מכיר לפחות איש עסקים ישראלי אחד שהיה מוכן לוותר על מרבית הונו העצום תמורת תפקיד של ראש ממשלה או לפחות שר אוצר. לא קשה לדמיין את עוצמת ההתנגדות הציבורית שתתעורר נוכח ניסיון כזה של חיבור בין הון לשילטון, אבל לא תמיד שררה כאן חשדנות כה גדולה כלפי אנשי עסקים שביקשו לתרום מנסיונם למערכת הפוליטית.
אנשי עסקים גדולים ומוכרים בקהילה העסקית היו בעברם חברי כנסת: סטף ורטהיימר, מיליארדר ומייסד "ישקר", היה ח"כ מטעם מפלגת ד"ש ורסיסיה בין השנים 1976 ל-1981. חברו למפלגה
היה חבר הכנסת שלמה אליהו, מייסד חברת הביטוח "אליהו", ששירת בכנסת בשנים 1978-1981. אבל מה שטוב היה לכנסת התשיעית לא יתאים לכנסת ה-19.
בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים סבלה ישראל ממשבר כלכלי מתמשך שנבע בחלקו מניהול כושל של משרד הממשלה המרכזי, משרד האוצר. אנשי העסקים נתפסו אז כיזמים-אשפים, שבנו חברות עסקיות מפוארות יש מאין. האזרחים סברו שיש ביכולתם של יזמים אלה להציל את המדינה וכלכלתה.
היום נתפסים אנשי העסקים המובילים כ"טייקונים" - בנקאי השקעות תאבי ממון ונצלניים שעשו הונם במסחר במניות ולא בתעשייה והקמת חברות. קשריהם הפוליטיים חשודים לעולם כנגועים באינטרסים עסקיים וכל ניסיון של מי מהם להשפיע על הפוליטיקה ייחשב כפגיעה באינטרס הציבורי. בבחירות הקרובות לפחות, לא תהיה כאן מהדורה מקומית של דונלד טראמפ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם