המבקר פרסם דוח על המוסד: "ליקויים חמורים"
לינדנשטראוס הגיש דוח על מערכת הביטחון שבמסגרתו התייחס לראשונה גם להתנהלותו של שירות הביון. הביקורת עסקה בהיבט הניהולי ולא המבצעי והדוח קבע: יש "פגיעה משמעותית ומדאיגה" בסדרי המנהל התקין, חוסר יעילות ובזבוז. צה"ל ספג ביקורת על השימוש בקרקעות: "מחדל מתמשך שפוגע באינטרס הציבורי"

> רוצים עדכוני nrg לפייסבוק? היכנסו לדף שלנו ועשו לייק
"על ראש המוסד לפעול בהקדם לבדיקת הסיבות לליקויים, לתיקונם ולהפקת הלקחים במישור המערכתי ובמישור האישי כאחד", כותב לינדשטראוס. בנוסף, הוא קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולוועדת השרים הרלוונטית להגביר את הפיקוח על פרויקטים שמבצע הארגון.
לינדנשטראוס הגיש היום ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, את חלקו הראשון של הדוח השנתי, שמוקדש כולו למערכת הביטחון. הדוח כולל שלושה חלקים שעוסקים במשרד הביטחון, בצה"ל ובמוסד.
בדוח מתייחס לינדנשטראוס לתוכניות הבנייה במתחם המוסד, ומציין כי הבנייה במקום נמצאת בשנים האחרונות בתנופה ומסתכמת במאות מיליוני שקלים. "בתחום הבינוי נמצאו ליקויים רבים, מהם חמורים ביותר, כולל היעדר תכנון סדור לפרוייקטי הבנייה, אי קיום חובת מכרז, גידול משמעותי בעלויות ופערים של עשרות אחוזים בין אומדנים להצעות במכרזים, המעידים על התנהלות לא ראויה ביישום פרוייקטי הבינוי", נכתב.
מאוסף הליקויים בדוח משתקפת "פגיעה משמעותית ומדאיגה" כלשון המבקר בסדרי המינהל התקין, ובראשה חוסר יעילות ובזבוז כספים.
מהמוסד נמסר בתגובה כי "המוסד
"עם קבלת טיוטת הדוח, עוד בתקופת ראש המוסד הקודם, הוחל מיד בבחינתו ובניתוח משמעויותיו לגבי הארגון ודרך פעולתו. ראש המוסד המכהן, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, ממשיך בהפקת הלקחים הנדרשת והקים ציוותי בחינה ויישום בתוך המערכת ומלווה אותם אישית. חלק מהליקויים עליהם הצביע הדוח כבר יושמו וחלק אחר נמצא בשלבי יישום".
בחלק העוסק במשרד הביטחון, מותח לינדנשטראוס ביקורת על השימוש של צה"ל בקרקעות המדינה. צה"ל מחזיק במישרין ובעקיפין בשטח גדול מאוד מכלל הקרקעות של מדינת ישראל. 39 אחוז משטח המדינה (כ-8.7 מיליון דונם) הם מחנות צבא ושטחי אש, והצבא מטיל מגבלות על שימוש אזרחי ב-40 אחוזים נוספים מהקרקעות הנמצאות במדינה (כ-8.8 מיליון דונם).

מממצאי הדוח עולה כי במשך שנים ישנו "מחדל מתמשך שתוצאותיו העיקריות הן בזבוז של משאבי הקרקע, בזבוז כספי ציבור ופגיעה באינטרס הציבורי". לדברי המבקר, במשך שנים פעילותם של כל הגורמים הנוגעים בדבר - צה"ל, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל - בנושאים אלה הייתה לקויה ולעיתים אף כושלת וחורגת מכללי מינהל תקין.
המבקר מפנה אצבע מאשימה כלפי אנשי צה"ל שלא עושים שימוש נכון בשטחים ולא מנצלים אותם כראוי. "מחנות צבא נטושים ופרוצים רבים פרוסים בכל רחבי הארץ ויש בהם סכנה בטיחותית ומפגע סביבתי ותברואתי חמור, עקב היעדר טיפול של צה"ל", נכתב. "בנוסף, אין די פיקוח על יעילות ניצולם של שטחי האש". המבקר קורא גם להאיץ את פינוי בסיסי צה"ל ממרכזי האוכלוסייה ולהכיר בתהליך הפינוי כ"פרויקט לאומי".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדוח המבקר כי "שטחה הכולל של מדינת ישראל אינו גדול, ובהינתן האתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת ישראל באזור, אך טבעי הוא שמערכת הביטחון נדרשת למרחבים גדולים עבור צרכי האימונים השונים. כך זה היה בעבר, וכך גם יהיה בעתיד כל עוד צרכי הביטחון של ישראל לא ישתנו באופן דרסטי".
"משרד הביטחון פועל בשנים האחרונות בצורה מסיבית לפינוי מחנות צה"ל במידת האפשר והחזרת הקרקעות לרשות מנהל מקרקעי ישראל, זאת על מנת לסייע בפיתוח האזרחי והכלכלי של המרחבים השונים. עד כה פינתה מערכת הביטחון עשרות מחנות צה"ל בהיקף תקציבי של למעלה משלושה מיליארד שקל".
בדובר צה"ל אמרו בעקבות דוח המבקר כי "צה"ל נמצא משנת 2006 בתהליך של הסדרת הפערים בכל הנוגע לניהול הקרקעות. בשנת 2010 הוחזרו כ-26 מחנות לרשות מנהל מקרקעי ישראל. במסגרת התכנית הרב שנתית, משימת פינוי מפגעים במחנות בלתי מאויישים הוגדרה כמשימה מטכלי"ת ובתיעדוף גבוה לביצוע. בצה"ל מקיימים פעילות שוטפת עם משרד הביטחון מול משרד הפנים וממ"י להתאמת גבולות המתקנים הבטחוניים".
עוד נמסר כי "בנוסף גם גבולות שטחי האש הועברו ויועברו לידיעת ממ"י על ידי מערכת הביטחון. מרבית שטחי האש נותרו כשהיו. הגריעות שהיו נעשו בעיקר בשולי שטחי האש והן אינן צפויות להשפיע על יכולות צה"ל להתאמן".
בהכנת הידיעה השתתף אחיקם משה דוד







נא להמתין לטעינת התגובות






