בטריבונה עם ג'ומס: כרוניקה של התרסקות
בשבוע שעבר פרש מהכנסת חיים אורון, האיש שהמדיניות הטהרנית שלו ריסקה את מרצ והביאה את השמאל לשפל שבו הוא נמצא היום
הטרוניות של ג'ומס על אישים כאהוד ברק ("האיש שנתן את המכה הגדולה ביותר לשמאל") או על שלי יחימוביץ' הן מגוחכות. ציבור הבוחרים של מרצ נבהל כל כך בבחירות האחרונות מהחזון של ממשלת ימין, עד שנטש את מפלגתו (שהיה ברור שתשב באופוזיציה) והצביע בהמוניו לקדימה, בה ראה את הסיכוי הריאלי להילחם בסכנה זו.
מפלגה שלעולם לא תשקול "להתלכלך" בקואליציה, ודואגת בעיקר לאופן שבו היא נראית בציבור, מוכיחה בכך שאיננה רואה עצמה כמפלגה שלוקחת אחריות על הכיוון שאליו צועדת האומה. היא מוכיחה שיש לה עניין רק בחוג חסידיה ומצביעיה, ובשמירה על ה"טוהר" שלה.
ג'ומס הוביל את הקו הטהרני והבדלני. מראשית דרכו הפוליטית כמזכיר הקיבוץ הארצי הוא התנגד לכניסה ל"מערך" בהובלת לוי אשכול, כחלק מהקו הבלתי מתפשר שהתנגד לאיחוד פועלי.
שנים לאחר מכן הוא הקים ביחד עם חיים רמון את רשימת "חיים חדשים" שהתמודדה נגד רשימת מפלגת העבודה על ראשות ההסתדרות. אחת המטרות של "חיים חדשים" היתה חקיקת חוק הבריאות הממלכתי, הלא הוא יריית הפתיחה בכרסום כוחה של ההסתדרות מבפנים.
במערכת הפוליטית פורר ג'ומס את מפ"ם אל תוך "שינוי", בפעולה שהוכחה כאימפוטנטית בעליל, ובבחירות הקודמות הקים תנועת מדף בשם "שחר", שנועדה לשים
זאת הייתה המדיניות של אורון. לפחות ככה ראשי המפלגה ראו זאת. רן כהן אמר על המדיניות של אורון ש"אם מרצ לא תקבל את זה שהיא חייבת להיות קודם כל מחוברת חברתית, ולא חברתית סתם - אין לה תקנה. כל מיני תמרונים ומניפולציות לא יבנו את השמאל. אלה תעתועים. זה לסמא את העיניים... אין רענון ואין חדשנות. הכול מדשדש. נישאר עם ארבעה או חמישה מנדטים. מרצ זקוקה כמו אוויר לנשימה ליציאה מהמעגל הסגור מאוד של המילייה שלה".
עם פרישתו ג'ומס מייעץ לכולם מה לעשות. זה לא ממש משנה אם הוא יצעק מהקיבוץ או מהכנסת, כי מהטריבונה גם ככה לא משנים דבר. לשמחתנו, אנשים כברק ויחימוביץ' יודעים זאת.
חברת הכנסת יחימוביץ' ציינה בצדק שג'ומס "אינו מסוגל להוביל או לייעץ בדבר מהלכים להעצמתה של הדרך הסוציאל-דמוקרטית. דרכו של ג'ומס כמעט חיסלה את מרצ והביאה אותה אל גבול אחוז החסימה, והרעיון שמפלגת העבודה תלך בעקבותיו הוא רעיון הרסני הן לדרך הסוציאל-דמוקרטית, ובוודאי לגוש הרחב של שוחרי ההסדר המדיני". לאחרונה, יש לג'ומס רעיונות על הקמת התארגנויות שמאליות חדשות, שנראה שגם תפקידן יהיה לצעוק מהטריבונה.
אם 23 שנות פעילות פוליטית מסתיימות בהאשמת כולם בכשלונך, מן הראוי שלפחות תסיק גם את המסקנות האישיות המינימליות: יש לשים לב לבדלנים שברטוריקה שמאלית מעקרים כל פעולה ממשית. טהרנות שמאלית היא לא שמאל ולא אלטרנטיבה. היא משיחיות ותו לא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם