מדוע חנוכת המשכן היתה ביום השמיני?

נדב ואביהו ביקשו להקריב את זרה, יצירה אנושית טבעית ולא היה לה מקום בחנוכה העל טבעית של המשכן

הרב ד''ר דורון דנינו | 25/3/2011 10:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: פרשת השבוע
בניית המשכן נמשלה בחז"ל לבריאת העולם, וכשם שהעולם נברא לפאר את שמו של האל כך המשכן נברא לכבודו. בדומה לכך שמו של המשכן מרמז על ייעודו – במקום בו שורה השכינה. העולם נברא כידוע בשבעה ימים, וליתר דיוק תהליך הבריאה כלל ששה ימי מעשה ומנוחה ביום השביעי. אם מלאכת המשכן היא מעין בריאת עולם מדוע לא ארך תהליך הרכבת המשכן ששה ימים וחנוכתו ביום השביעי? מדוע בחר משה לחנוך את המשכן דווקא ביום השמיני?

על כך עונה המהר"ל מפראג: "כי הטבע הוא תחת מספר שבעה ומה שהוא על הטבע הוא שמיני" (תפארת ישראל פרק א'). דהיינו, הקמת המשכן אכן מקבילה ומרמזת לבריאת העולם, אולם היא מכילה יסוד נוסף ונעלה יותר, המשכן אינו מציין את העולם הטבעי אלא את העולם הנסי שמעל הטבע.

עולם הטבע נוצר בידי האל ונמסר להשגחתו של האדם, האדם אמנם מצווה לשמור את הטבע אך יחד עם זאת מוטלת עליו האחריות לשפר את הטבע ולשכללו בבחינת "אשר ברא אלוהים לעשות" כך גם בהולדת האדם, בניגוד לתפיסה האלילית אשר ראתה בברית המילה פגימה בשלמות הגוף, ראו בה חז"ל דווקא הבאה של גוף האדם לידי שלמות. מכאן מובן מדוע ברית המילה נעשית דווקא ביום השמיני, שכן ביום זה נעשה האדם לשלם והוא מתעלה מעל הטבעיות אליה נולד.

בדומה לכך, גם התורה ניתנה לעם ישראל רק לאחר שחלפו שבעה שבועות תמימים מיום יציאתם ממצרים. ביום החמישים, היום בו התחיל השבוע השמיני, נתן להם האל את עשרת הדברות
שנכתבו באצבע אלוקים, לוחות אשר מסמלים את המצוות שמעל לחוקי הטבע.

בדומה לכך גם חג החנוכה נמשך שמונה ימים, וזאת למרות שנס פח השמן נעשה במשך שבעה ימים שכן השמן הספיק באופן טבעי ליום הראשון, אולם בניגוד למדיניות ההלניסטית ששאפה לעולם אחד טבעי, הבליטו המקבים את היות האדם דבק באל שמעל הטבע.

הגמרא מציינת: "תניא אותו יום היתה שמחה לפני הקב"ה ביום שנבראו בו שמים וארץ כתיב הכא "ויהי ביום השמיני" וכתיב התם "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". (מגילה י ע"א). בבריאת העולם מציין הכתוב את התהליך הטבעי של הבריאה שראשיתו חושך וסופו אור, לפיכך "ויהי ערב תחלה" ואילו העולם שמעל הטבע, שבא לידי ביטוי במשכן, ראשיתו וסופו אור "ועמיה שריה נהורא" ועל כן "ויהי ביום השמיני". ומכאן מובן מדוע בקורבנות שבמשכן ובמקדש, הקדשים נאכלים ביום ובלילה שלאחריו.

הדבר שמאפיין את "ויהי ביום השמיני" הוא ההתנהלות העל טבעית שהתרחשה במשכן "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים וירא העם וירנו ויפלו על פניהם" האש  שיצאה מלפני ה' סימלה את העולם שמעל לטבע והוכיחה לעולם כולו שהאל מצא משכנו ביצירתם של בני ישראל, ולכן נאמר על העם 'וירונו', ומכאן מובן גם סופם הטראגי של נדב ואביהו בני אהרון, במעמד נשגב זה הם ביקשו להקריב את זרה אשר לא ציוה ה', אש זו היתה יצירה אנושית טבעית, ולכן לא היה לה מקום בחנוכה העל טבעית של המשכן.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הרב ד"ר דורון דנינו

צילום:

חבר קיבוץ שדה אליהו, מרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, במכללה החרדית בירושלים ובמדרשת הבנות בעין הנצי"ב, חבר בארגון רבני צוהר

לכל הטורים של הרב ד"ר דורון דנינו

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->