החטא ועונשו: שלושה תרחישים בנוגע לגזר דינו של משה קצב
עיני כל אזרחי המדינה נשואות הבוקר אל עבר בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו ייגזר דינו של הנשיא לשעבר שהורשע באונס. נראה כי המעבר מבית הנשיא לבית הסוהר הוא ודאי, והשאלה שנותרה היא כמה שנים הוא יישב בכלא. יום הדין של הנשיא השמיני של מדינת ישראל: התרחישים האפשריים
העובדה שעונש המינימום שקבוע כיום בחוק על עבירת האונס (ארבע שנות מאסר) אינו חל על קצב, מאפשרת לשופטים, באופן תיאורטי לפחות, לגזור עליו גם עבודות שירות. ישנם שופטים בדימוס, בודדים אמנם, הסבורים שיש לגזור על קצב עונש סימלי בלבד של עד שנתיים מאסר, שכן עבורו עצם הרשעתו היא ענישה מספקת עבורו. עם זאת, נראה כי בפרקליטות יחתמו על כל עונש שאינו נופל מארבע שנות מאסר.
ישנם שלושה תרחישים מרכזיים באשר לגזר הדין. האחד - שהשופטים יגזרו על קצב פחות מארבע שנות מאסר. במקרה זה, שסבירותו אינה גבוהה, גם יש לקצב סיכוי טוב שבית המשפט ייענה לבקשתו ויעכב את ביצוע העונש. במקרה של עונש קל במיוחד, עד שלוש שנות מאסר, עשוי קצב שלא לערער לבית המשפט העליון, מחשש שהפרקליטות תגיש ערעור נגדי והעליון יחליט להחמיר בעונשו.
תרחיש נוסף, הסביר ביותר לפי ההערכות במערכת המשפטית, הוא שבית המשפט יגזור על קצב בין ארבע לשבע שנות מאסר. זהו
התרחיש השלישי הוא שבית המשפט יחמיר עם קצב ויגזור עליו למעלה משבע שנות מאסר, שלפי המאגר המשפטי "נבו ענישה" הוא העונש הממוצע בעשור האחרון למי שהורשעו באונס, מעשה מגונה ועבירות נוספות. עונשים חמורים מכך שמורים בדרך כלל למי שאנס קטינות, מספר נשים רב או שאנס במשך שנים ארוכות. הסבירות לכך נמוכה מאוד.
יהא עונשו אשר יהא, קצב לא יתחיל כבר השבוע לרצות את עונש המאסר. בפרקליטות יסכימו לאפשר לקצב תקופת התארגנות של עד חודש, כמקובל, ובמהלכה ישקול היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין האם להסכים לבקשת קצב לעכב את ביצוע העונש עד לבירור הערעור. ככל שהעונש שייגזר על קצב יהיה נמוך יותר, הסיכוי לעכב את ביצועו יהיה גבוה יותר. במקרה רגיל, סביר שהבקשה לעיכוב ביצוע היתה נדחית אולם נסיבות המקרה והעובדה שקצב לא היה נתון במעצר עשויות להביא להחלטה אחרת.
כדאי לשים לב למספר נושאים במהלך הדיון על גזר הדין. האם השופטים המשיכו ברטוריקה החדה והקשה בה נכתבה הכרעת הדין, או שבינתיים הם התרככו מעט? מהו המשקל שנתנו השופטים בקביעת העונש למשפט הציבורי שנערך לקצב, והיה האלמנט היחיד שנזקף לזכותו בהכרעת הדין? איזה משקל יינתן לחלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות, ומנגד לעובדה שקצב לא נטל אחריות על מעשיו גם כיום ולא התנצל בפני המתלוננות?
נקודה מעניינת נוספת היא, האם תרומתו הציבורית של קצב תיזקף לזכותו, כמקובל, או דווקא לחובתו משום שהשתמש בתפקידיו הציבוריים לביצוע העבירות? האם עצם נפילתו "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" מהווה נסיבה מקלה כמקובל, או שלא, כטענת הפרקליטות, שכן הוא המיט חרפה על מוסד הנשיאות? ושאלה נוספת: האם השופטים ראו כנסיבה מחמירה את ההתנכלות של מקורבי קצב למתלוננות?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם