יום הדין של משה קצב: האם לראשונה יישלח נשיא לכלא?
בשעה תשע בבוקר ייכנס הנשיא לשעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב וימתין לגזר דינו. על פי הערכות גורמים משפטיים, הוא צפוי לעונש שנע בין ארבע לשש שנות מאסר. לבקשת התקשורת, עונשו של קצב יינתן בדלתיים פתוחות וכך כולם יוכלו לראות האם לראשונה בתולדות המדינה – נשיא יישלח אל מאחורי סורג ובריח
nrg מעריב בסיקור מיוחד של פרשת קצב
בניגוד למשפט הארוך ולפסק הדין, השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח יקריאו את גזר הדין בדלתיים פתוחות, לאחר שבית המשפט נענה לבקשת כלי התקשורת. עם זאת, יקפידו השופטים, כפי שהיה בעבר, על שמירת פרטיותן של המתלוננת וימנעו מלהזכיר פרטים שיחשפו את זהותן.
גזר הדין מעורר עניין גם לאור העובדה שמשה קצב הורשע בכל העבירות החמורות שבהן הואשם: שתי עבירות של אונס, שתי עבירות של מעשה מגונה ושתי עבירות של הטרדה מינית. בנוסף, הורשע קצב גם בשיבוש הליכי משפט.
"אנחנו מאמינים ל-א'", פסק השופט קרא ביחס למתלוננת ממשרד התיירות. "צפייה בקלטות החקירה מעלה בבירור כי א' מספרת את האמת וכל האמת. ניתן ללמוד כי היא הייתה במצוקה". לעומת זאת, על קצב כתב השופט: "עדותו הייתה זרועה בשקרים. היפוך הגרסאות
חוק העונשין קובע עונש מינימלי של ארבע שנות מאסר על עבירת האונס, אולם למזלו של קצב, החוק נכנס לתוקף רק לאחר שני מעשי האונס בהם הורשע, ולכן הוא לא יחול בעניינו. זו הסיבה שכל האפשרויות פתוחות, ובית המשפט יכול לגזור עליו גם עונש קל מזה.
בשלב הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות מהשופטים להטיל על קצב "עונש מאסר ממושך", אליו ביקשו להוסיף מאסר על תנאי, קנס ופיצוי כספי משמעותי למתלוננות. לעומתם, סנגוריו של קצב טענו בפני השופטים כי נגרם למרשם עוול רב, וכי הוא עבר עינוי דין ממושך במשפט נגדו כשתוך כדי זאת כבר נשפט על ידי התקשורת והציבור.
קשה להעריך מה העונש שייגזר על קצב. בישראל אין טבלאות ענישה כמו בארצות הברית, והשופטים נוהגים לגזור עונש גלובלי עבור כל העבירות שבהן הורשע הנאשם, ולא לחשב את העונש עבור כל אחת בנפרד. כל ניסיון להשוות גזר דין אחד למשנהו נועד לכישלון, שכן בכל מקרה מתחשבים השופטים בנסיבות ביצוע העבירות ובנסיבות האישיות של הנאשם.
כשיקולים להקלה בעונש יילקחו בחשבון הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים, גילו המבוגר של קצב, הסבל שלו ושל משפחתו מ"משפט השדה" שנערך לו בתקשורת ובציבור, תרומתו הציבורית רבת השנים והמחיר האישי והציבורי ששילם בעצם הרשעתו.
אלא שהעובדה שקצב ניצל את השררה ואת תפקידיו הציבוריים כדי לבצע את העבירות ככל הנראה יביאו לכך שההתחשבות בנפילתו "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" תהיה מוגבלת. אליה יתווספו נסיבות חומרה נוספות: ריבוי המעשים, קיומן של מתלוננות נוספות שעניינן התיישן, היעדר נטילת אחריות והבעת חרטה כנה, התנכלותם של קצב ואנשיו למתלוננות וכן העובדה שקצב נקט דרכים של פיתוי וציד כלפי קורבנותיו.
לפי ההערכות במערכת המשפטית, האפשרות הסבירה ביותר היא שהשופטים יגזרו על קצב ארבע עד שש שנות מאסר בפועל. עונש חמור או קל מזה ייחשב להפתעה. אם השופטים יגזרו עונש חמור מזה, הם עשויים לכלול בהכרעת הדין מסר חברתי וציבורי תקיף וברור באשר לנורמות שיש להחיל על אנשי ציבור, רמי דרג ככל שיהיו. אם עונשו של קצב יהיה קל מזה, יהיה זה משום שהשופטים יתנו משקל מכריע ל"משפט הציבורי" שנוהל נגד קצב וכן לנפילתו "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".
ובתוך כך, קרא שלשום יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) להעניק חנינה לקצב. "צריך לנהוג במידת הרחמים עימו כדי לא לפגוע במוסד הנשיאות", אמר. "האיש נענש דיו בכך שהפרשה התפרסמה ברבים. בכל מקרה, לא הייתי רוצה לראות נשיא בכלא. צריך למצוא מוצא, ואני מאמין שמערכת המשפט תמצא דרך חכמה גם להעניש וגם לשמור על כבוד הנשיאות. צריך להעניק חנינה, ואם מישהו יזום מהלך כזה, אצטרף אליו".
חברו לסיעה, ח"כ ניסים זאב, סבור אף הוא כי קצב נענש דיו והוא קורא לשופטים לא לגזור עליו מאסר בפועל. "קצב קיבל עונש כבד, כאשר במשך חמש שנים הוא גורש מנשיאותו והתבזה בכל העולם", אמר. "אני לא חושב שיש עוד ביזיון כזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם