ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

בנגאזי, עיר רפאים: עם המורדים המותשים

חייליו של קדאפי נסוגו אחר הצהרים והשאירו עיר שפחד ומצוקה שולטים בה, עיר שחשה לכמה שעות כי הקהילה הבינ"ל בגדה בה

בנגאזי. הילד ששכב בבית החולים נראה בין פחות מחמש. הוא מחוסר הכרה, מטופל ביחידה לטיפול נמרץ, צינורות מחוברים לידיו הרזות. כדור חדר לבית החזה שלו, וחורר את גופו. אמו, גם היא נלחמת על חייה. רופאים בחדר הניתוח הוציאו רסיסים ממוחה. "רק אלוהים יודע אם הם יישארו בחיים", אמר אתמול עלי בשיר, רופא ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים בבנגאזי.

- טלטלה במזרח התיכון: עדכונים שוטפים ב-nrg מעריב

האם ובנה היו בתוך מכוניתם, נמלטו מהמתקפה של כוחות מועמר קדאפי שפלשו לשכונה שלהם בבנגאזי בטנקים ומשאיות ביום שבת בבוקר. אחרי קרבות רחוב עזים, אחרי הפצצות ארטילריה וטילים על מעוז המורדים הזה, בו צמחה ההתקוממות העממית של לוב, החיילים של קדאפי נסוגו אחר הצהרים.
  
הם השאירו מאחוריהם עיר שפחד ומצוקה שולטים בה. זאת הייתה עיר שחשה, למשך כמה שעות, תחושה משותפת של בגידה מצד הקהיהלה הבינלאומית שעיכבה את הפעולה לעצירת המתקפות של קדאפי על אזרחים.

בנגאזי, לחרדתה, עברה מטמורפוזה והפכה לעיר רפאים, לאזור מלחמה מלא מחסומי דרכים וחנויות מנופצות. מה שמכתיב בה את הקצב הם אנשים חמושים, הפגזות כבדות וטונות של כדורים. בשעה שעשן שחור היתמר מעיר החוף המזרחית, אלפים העמיסו את מכוניותיהם וברחו לעבר הגבול המצרי. כדורים, וייתכן שאש כבדה יותר, חדרו אל המכונית ופגעו בגופם של האם ובנה.

"אנחנו לא צריכים החלטות של האו"ם, דיבורים ופגישות. אנחנו צריכים פעולה", אמר הרופא בטון מריר. "איפה הקהילה הבינלאומית. הזמן שלנו הולך ואוזל".

ביום שישי בלילה חלפו כוחותיו של קדאפי, בגיבוי טנקים ומשאיות עם מכונות ירייה עליהן וקבוצות של צלפים, בדרך מאג'דביה. הם הגיעו לכניסה לבנגאזי בשבת בבוקר והפציצו חלקים מהעיר. בשעה שמונה הופל מטוס קרב מעל בנגאזי, והפך לכדור אש.

מנהיגי המורדים סיפרו מאוחר יותר שזה היה מטוס שלהם. אחדים אמרו שהמטוס התרסק בגלל מצבו המכני, עובדה המדגישה את חוסר האיזון בין שני הצדדים. "אנחנו צריכים להיכנס לסדנאות מכונאות כדי להשיג חלקים למטוסים", אומר מוסטפה גריאני, דובר המורדים.

על פי מה

שנשמע מהמסגדים ברחבי העיר, המטוס הופל על ידי אש ידידותית. בשעה 08:30 כוחותיו של קדאפי הגיעו מהכניסה לעיר אל מעבר לאוניברסיטת גאריוני, והתקדמו לעבר מרכז בנגאזי.

צעירים חמושים מכף רגל עד ראש עמדו בפינות הרחובות, חלקם על כלי רכב מצוידים במכונות ירייה נגד מטוסים, אחרים מאחורי מטולי רקטות. הרחובות היו חסומים על ידי מכולות זבל, אבנים, מחסומי בטון, צמיגים, אפילו ספריות. כוחות של משמר אזרחי הוקמו ברחבי העיר. מכוניות חלפו במהירות. לוחמים חמורי סבר אותתו "ניצחון" אחד לשני.

בשעה 10:00 בבוקר, פיצוצים וקולות ירי נשמעו ברחבי העיר, ונמשכו עד אחר הצהרים. בבניין בית המשפט, לב המרד, הקהל התדלדל באופן משמעותי. רבים מהפעילים הצעירים הלכו להגן על העיר.

אחרים חששו להגיע לאזור החוף, בו ממוקם בית המשפט. סאלווה אל דגהילי, אחת ממנהיגות המורדים, אמרה שלהנהגה אין כוונה לברוח. "אנחנו עדיין כאן", הבטיחה . "לא הפסדנו במלחמה".
 
קרבות רחוב פרצו בכמה אזורים. בכיכר טבאלינו התחולל קרב במשך שעתיים, בו תקפו טנקים של קדאפי צעירים חמושים בקלשניקובים ופצצות תבערה ביתיות. "עכשיו יש לנו כמה טנקים, יש לנו כמה כלי נשק כבדים, ויש לנו את אלוהים לצדנו", אמר מוחמד, שעמד ליד אחד מהטנקים שנלקחו כשלל. "זה יעזור לנו".
 
אבל בשעה שמכוניות מכוסות דגלים של המורדים הפעילו את הצופרים ונסעו לדרום מערב בנגאזי, אחד המורדים ניסה לעצור אותן ולצנן את תחושת הניצחון." יש צלפים מקדימה", הוא צעק. "תחזרו בחזרה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...