סופרגז תפצה משפחת הצעיר שמת במקלחת
ביהמ"ש קבע כי התרשלות החברה גרמה למותו של בן 23, שנספה בשל תקלה במתקן גז לחימום מים. גובה הפיצוי: 3 מיליון שקל
סופרגז תפצה את משפחת הצעיר שמת צילום: אלי דסה
הצעיר, איתן מימון, היה בן 23 במותו ביום 31.1.2000. הוא מת כתוצאה מהרעלת פחמן דו חמצני שנפלט ממתקן לחימום מים באמצעות גז שהותקן בחדר האמבטיה. אביו הוא שמצא את גופתו על רצפת חדר האמבטיה, כשעתיים אחר כך. האב נפגע אף הוא משאיפת פחמן דו חמצני ופונה לבית החולים.
השופטים, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר קבעו כי סופרגז התרשלה בכך שלא התקינה את המתקן לחימום מים באמבטיה בהתאם להוראות התקן, ובכך שלא קיימה בדיקות תקופתיות כנדרש, וכי התרשלות זו היא שהביאה למותו הטראגי של המנוח.
"החברה ידעה כי המתקן שהותקן בחדר האמבטיה הוא מתקן מסוכן אשר עשוי לגרום נזק ולכן הנחתה את סוכניה, עוד בטרם עודכן התקן הרלבנטי, שיימנעו מהתקנת מתקנים מסוג זה בחדרי האמבטיה ויפעלו לניתוק מתקנים קיימים. אלא שהיא לא בדקה כי הנחיותיה מתקיימות, לא דאגה לפקח על קיומן של הבדיקות התקופתיות ולא הורתה לנתק את אספקת הגז למתקנים אשר טרם עברו בדיקה לפי הנדרש", קבע.
מתקן חימום המים הותקן על ידי חברת סופרגז, בשנת 1983, וחובר לצובר גז בחצר הבית. בשנת 1994 הוחלף המתקן במתקן חדש יותר. התברר כי בעת האסון חלק מהארובה, המחוברת למתקן, היה חסר, וכך גם ברדס אשר תפקידו למנוע חדירה של לכלוך וחפצים לתוך הארובה. כמו כן, בחדר האמבטיה היה חלון רפפות, אשר חמש מתוך שבע הרפפות שלו היו שבורות. חלון זה כוסה על ידי המנוח בזמן שהתקלח באמצעות מגבת.
"פיצוי סביר וראוי"
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי חברת סופרגז וסוכנויות אמיתי ובניו בע"מ בעפולה, הן שגרמו לאסון בהתרשלותן והוא חייב אותן לשלם למשפחת המנוח ולעיזבונו פיצויים בסך כולל של כ-3 מיליון שקל ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך חצי מיליון שקל.
ראשית קבע בית המשפט כי ספקית הגז חבה חובת זהירות לצרכן הגז, והיא צריכה הייתה לצפות כי המתקן עלול לסכן את המשתמשים בו. בהקשר זה ציין בית המשפט כי סופרגז שלחה מכתב לסוכנות הגז כבר בשנת 1997, ובו נכתב כי יש לנתק מחממי מים שהותקנו בחדרי אמבטיה.
שנית, פסק בית המשפט כי סופרגז הפרה את חובת הזהירות
והתרשלה. זאת, הן בהתקנת המתקן תוך סטייה מהוראות התקן - כיוון שבחדר האמבטיה לא היו שני פתחי אוורור "בלתי ניתנים לסגירה", כיוון שלא הותקנה ארובה תקנית בתוספת ברדס מגן. כמו כן נקבע כי היא התרשלה בכך שלא ערכה בדיקות תקופתיות מספקות.
נדחו טענות סופרגז כי אחד הגורמים לתאונה הוא הסרת המשך הארובה והברדס על ידי מי מבני המשפחה, ושהעובדה כי המנוח כיסה את החלון במגבת הביאה לניתוק הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לאסון. סופרגז ערערה לבית המשפט העליון אך השופטים קיבלו את כל קביעות בית המשפט המחוזי וגם פסקו כי סכום הפיצויים הוא סביר וראוי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם