הפנטזיונר
אם נתניהו היה ראש מערך ההסברה ולא ראש הממשלה אולי ניתן היה לסלוח לו על חוסר המעש הטוטאלי המלווה בעודף בלתי נסבל של דיבורים
ייפסק זרם המסתננים מגבולינו הדרומי. לא יפחת, ייפסק. וזה עוד לא הכל. אנחנו נעצור את הטרור, ושוב לא תהיה ישראל נתונה לאיומיו, והעולם הגדול, אותה חיה מרובת רגליים ואכזרית, יכיר סוף סוף בצדקתה המוחלטת של ישראל, ויחזור לעמדתו האוהדת שהיתה נתונה לנו רק לפני שנתיים.
אנחנו נשגר אליהם תמונות זוועה של ילדים והוריהם אחרי רצח מתועב באיתמר, והם יבינו עם מי יש לנו עסק ויחזרו אלינו. והכי חשוב - כל זה יקרה מבלי שישראל תשנה במילימטר את מדיניותה, כי אחרת מה עשינו? אנחנו נמשיך לבנות בתים חדשים בהתנחלויות קיימות, אולי אפילו נקים התנחלויות חדשות, אבל העולם יהיה איתנו.
גם בגבולות הקו הירוק תהיה פריחה שלא ידענו כמוה. אחרי הכל שתי ערים חדשות ורכבת שתקרב את כל הנגב, הערבה ואילת אל המרכז היא פתרון הולם לפריפריה מוזנחת, מקופחת, בלי מקומות עבודה, בלע עתיד גדול, עם מעט מאד תקווה. לא לדאוג. ביבי יסדר.
ראש הממשלה שהמיט על ישראל את בידודה הנורא בעולם, שלא קיבל אפילו החלטה אחת משמעותית בתחום המדיני, כמו גם בתחומי הפנים, שכל יום מכנס עוד מסיבת עיתונאים ומפזר הבטחות שאין שום אפשרות לעמוד בהן, הוא האיש המוזר-למדי שעומד מאחורי השטויות חסרות הבסיס שהוצגו כאן.
אילו היה מצוי עכשיו בעיצומה של מערכת בחירות, ניחא. אבל לא. זוהי ההתנהלות. זוהי דרכו לעקוף כל בעיה שעומדת בדרכו. במקום לפתור אותה, או לפחות לנסות, הוא מתאפר היטב, מסדר את שיערו, נעמד מול מיקרופונים וזורק לחלל האוויר מילים שחלקן על גבול הגיחוך ואחרות סתמיות. וככל שגבוהות המילים בהן הוא משתמש, כך אנחנו הולכים ושוקעים עמוק יותר.
הפריפריה מצפון ומדרום זועקת לעזרה. מדברים שם על התמוטטות של הקיים, והוא מדבר על בניית ערים חדשות. אין שום תשתיות בערבה לא רק לשתי ערים, גם לא לכפר קטן, והוא מבקש מאיתנו, האזרחים, שנפסיק להתעסק בשטויות ונחשוב בגדול. למה לעזאזל אנחנו לא יכולים לראות את מה שהוא רואה, קצרי ראות שכמונו.
אילו היה עומד בראש מערך ההסברה של ישראל, אולי ניתן היה לסלוח לו על חוסר המעש הטוטאלי המלווה בעודף בלתי נסבל של דיבורים. אבל הוא ראש ממשלה. הוא אמור להפסיק להיות פנטזיונר חסר תקנה ולהתחיל לעשות מעשים. הוא באמת חושב שהעולם ישנה את עמדתו כלפי ישראל בעקבות הצגה
העולם ישנה את גישתו כלפי ישראל רק אם ראש הממשלה שלה יעשה צעד מדיני שיוביל לחידוש המגעים עם הרשות הפלסטינית. רק אם ייתן תקווה להסדר כלשהו. במקום זאת הוא זורה חול בעיני הציבור הישראלי. זה הרי מה שחשוב לו. מדינות העולם הן ממילא אנטישמיות, וחוץ מזה הן לא אלו שצריכות לבחור בו בעוד שנתיים לקדנציה נוספת.
כך מתבזה ישראל שוב ושוב, ולא מבינה מדוע איש אינו תופס שאנחנו כאן הקורבן. אנחנו החלשים. אלו הזקוקים להגנה ולאמפתיה. מדינת ישראל, שכמעט בכל הפרמטרים היא מדינה חזקה ומשגשת, שולחת לתחנות הטלוויזיה בעולם תמונות של משפחה שמנוולים שלא ברא השטן רצחו אותה, ועוד תמונות של כלי נשק מסודרים היטב שנמצאו על ספינה שהובילה אותם לעזה.
למזלינו הרב העולם עסוק כרגע באסון ביפן, ואין לו זמן לשדר תמונות על ישראל המסכנה והמדממת. אולי הם ימצאו זמן לשדר תמונות של הרכבת שתחבר בין אסיה לאירופה, כשהיא חולפת על פני שתי ערים חדשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם