נקראים לדגל: דרושים במיידי – תופרי דגלים
הכנסת חייבה לייצר את דגל המדינה בארץ, אבל חודשיים לפני יום העצמאות המתפרות מיותמות. הביקוש אולי שובר שיאים, אבל אין ידיים עובדות
בתום שנים של מאבק בייבוא דגלים המיוצרים במזרח הרחוק והביאו לקריסת המתפרות בישראל, אישרה הכנסת בדצמבר האחרון את התיקון ל"חוק הדגל", אותו יזמה ח"כ שלי יחימוביץ'. מעתה, חלה חובה לייצר את דגלי המדינה בישראל - משום ש"לא מדובר ב'סחורה' רגילה, אלא בשיקוף עמוק של ערכים לאומיים, ציוניים, חברתיים ומוסריים", לשון החוק.
באיגוד הטקסטיל ובהתאחדות התעשיינים, להם היה תפקיד מרכזי בקידום התיקון לחוק, מיהרו לברך על החידוש, שגם מחייב את מוסדות המדינה הרשמיים והרשויות המקומיות לרכוש דגלים המיוצרים בארץ. מאז גדל הביקוש באורח פלא, אבל אז צצה צרה חדשה: מחסור בעובדים שיאיישו את מכונות התפירה.
את המחסור בידיים עובדות יכול היה לראות כל מי שהזדמן אתמול למפעלי "מרום" בכפר סבא. היו"ר אבי מרום, המחזיק בלא פחות משלוש מתפרות ובמקביל מעסיק עשרות תופרות מבתיהן, נחשב לאחד מיצרני הדגלים והסמלים הגדולים בארץ. אך חודשיים בלבד לפני יום העצמאות - רגע האמת של העסק שלו - גם הוא מתקשה להישמע אופטימי.
"אני הייתי בין אלה שיזמו את התיקון לחוק, לפיו את דגל הלאום שעליו נשבענו, נפצענו ונהרגנו, נייצר כאן ולא בסין או בהודו", אמר אתמול מרום, "הבעיה היא שבעקבות השינוי בחוק, לא רק מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות מזמינות מאיתנו דגלים שנתפרים בארץ, אלא גם חברות עסקיות שפתאום מאוד מקפידות על כך".
לדברי מרום, המעסיק כ-100 עובדים במתפרות שבבעלותו בכפר סבא ובראש העין, בעקבות הגידול העצום בביקוש לייצור דגלים בארץ, הוא החל לנסות ולחפש עובדים נוספים למתפרות. מרום אף פנה ללשכות התעסוקה השונות במטרה לקבל מהם דורשי עבודה
"היום גם האזרח הקטן וגם החברות הגדולות מתעקשות שהדגלים שהם קונים יהיו במלואם תוצרת הארץ, ואנשים ממש באים לבחון את תהליך הייצור, גם כאלו שקונים דגלים ארוכים בשם ועד הבית", הוא מגלה. אבל במקביל, המדינה לא מעודדת עבודה בענף הטקסטיל בכלל ובמתפרות בפרט, כך שהמכונות נשארות מיותמות.
"בשלב מסוים, כמה שזה נשמע אבסורדי, שקלתי אפילו לייבא פועלים זרים מסין כדי לתפור את הדגלים", מודה מרום, "במקום שחיילים משוחררים יבואו אלינו ויעזרו בייצור סמלי המדינה, הם מקבלים תיעדוף על עבודה בתחנות דלק".
באיגוד הטקסטיל הודו אתמול כי הם מודעים לתופעה שנלוותה לתיקון בחוק הדגל. צביקה ליברמן, מנכ"ל האיגוד ומי שהוביל את המאבק בייבוא דגלים המיוצרים בחו"ל, ציין כי "בהחלט מורגש שעלה הביקוש מצד מנהלי הרכש - בעיקר במגזר המוסדי, בעיריות וברשויות המקומיות, לצד חברות כמו קרן קיימת לישראל ומע"צ, שעניין הדגל המיוצר בישראל נחרט אצלם".
אבל לא כולם מרוצים מהמצב החדש: בקרב אחדים מבעלי מתפרות ישנה גם ביקורת על התיקון לחוק, הקובע כי דגל שיוצר בארץ הוא זה שלפחות 35% מעלות הייצור שלו מבוססת על סחורה מקומית. על פי ההערכות, חלק ממנהלי המתפרות מנצלים את ההקלה הזו ומייבאים מהמזרח הרחוק את הבדים. בארץ הם מבצעים רק את התפירה ואת הדפסת המגן דוד.
בינתיים, במתפרות של מרום ניצבות המכונות ללא ידיים שיפעילו אותם, בעוד זרם ההזמנות רק גובר. דורשי העבודה מוזמנים כמובן לפנות אליו. "לא משנה לי אם אדם יבוא אפילו לכמה שעות, זו לא עבודה מסובכת", הוא מסכם. "בכל מקרה, הממשלה חייבת לתת את דעתה בנושא ולאפשר הטבות לעובדים. בלי צעד כזה, יהיה קשה לקשט השנה את המרפסות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם