אוקיינוס לא שקט
הדליפה מהכור הגרעיני שניזוק ביפן היא תזכורת עגומה לכך שאפשר לרתום את הטבע לשירות האדם, אבל אי אפשר להכתיב לו מה לעשות
איתנים אלה רשמו שלשום ניצחון נוסף על האדם והראו לנו מי באמת מנהל כאן את העניינים. אנחנו בונים סכרים נגדה? היא פורצת אותם. אנחנו מתגוננים נגדה בבנייה מחוזקת? היא ממוטטת אותה. אפילו אחת ממעצמות הטכנולוגיות המתקדמות בעולם, גאוות המין האנושי, לא הצליחה למנוע את מותם של אלפים ואת ההרס והכאוס שהמיטה עליה אמא אדמה. הגלים שמחקו בלא רחם יישובים שלמים וסחפו לאבדון רכבות ואוניות, הוכיחו עד כמה זניח ושולי הוא האדם.
הדליפה הרדיו-אקטיבית מהכור הגרעיני שניזוק ברעש היא תזכורת עגומה לכך שאפשר לרתום את הטבע לשירות האדם, אבל בסופו של דבר אי אפשר להכתיב לו מה לעשות. גם הנשק הקטלני ביותר שהמציא האדם, תוך רתימת כוחות הטבע, הוא כאפס וכאין לעומת איתני הפלנטה. האנרגיה שהשתחררה מרעידת האדמה ביום שישי עצומה אלפי מונים מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה ב-1945.
אבל אנחנו לא לומדים. ליוהרה שלנו אין סוף. עכשיו לקחנו על עצמנו להציל את כדור הארץ, לא פחות. אל גור קיבל פרס נובל על היוזמה הקוסמית הזאת. אנחנו ממחזרים עצמנו לדעת - מיכל לפלסטיק ומיכל לזכוכית ומיכל למזון ומיכל לנייר ומיכל למיכל. אנחנו מפתחים אנרגיה מתכלה ופלסטיק מתכלה, ממלאים קומפוסטרים בזבל מהמטבח ומתבשמים בניחוחות, מגדלים ירקות אורגניים ונמנעים מחומרי הדברה.
האמת, שכדור הארץ לא צריך את אביריו. הוא יודע להגן על עצמו היטב, תודה רבה. הוא שרד סערות מגנטיות, היפרדות יבשות, תקיפת מטאוריטים, עידני קרח. אנחנו באמת חושבים ששקיות פלסטיק יכריעו את גורלו?
הפלנטה מתחממת (או לא), רועשת וגועשת - לא בגלל נזקים שגורם המין האנושי ואפילו לא בגלל שאין מזוזות על דלתות. היא בפעילות מתמדת כי זה הטבע שלה. איזה גאוותנים אנחנו, שחושבים
בואו נודה באמת. אנחנו דואגים להישרדות שלנו ושל ילדינו ונכדינו ונינינו ואולי, אולי של המין האנושי. אבל של כדור הארץ? הגלובוס ההדור שמסתובב ביקום יותר מארבעה מיליארד שנה? למה מי אנחנו? פחות מפסיק. מאהמאתיים אלף שנה, כולו. עוד זן נכחד, אחד ממיליונים.
אל תטעו: חשוב שננקה ונמחזר ונשפר את איכות האוויר, אבל לא בשביל כדור הארץ - אלא כדי שהדורות הבאים והדיירים הבאים יוכלו לחיות כאן. באשר לשאר היומרות, קצת ענווה לא תזיק.







נא להמתין לטעינת התגובות
