שוחרר ממעצר בעקבות מכתב של אבי דיכטר
בנו של איש שב"כ לשעבר נאשם כי קנה נשק מחייל מאז נמצא במעצר. ראש השב"כ לשעבר פנה לבית המשפט וביקש את התחשבותו
במכתבו, מעלה דיכטר על נס את האב כ"אחת הדמויות המרתקות שהכרתי ומהיותר פטריוטיות שפגשתי בישראל. הוא הכשיר אלפי לוחמים בשב"כ, ביחידות מיוחדות של צה"ל ובמוסד וכיהן בתפקידים פיקודיים בכירים בארץ ובחו"ל. יש לו מעמד של כבוד בגלריית המפקדים בתחום הלחימה במדינת ישראל".
הצעיר, בן 18.5, בוגר תיכון, ללא עבר פלילי, הוא בן למשפחה נורמטיבית ונמצא ערב גיוסו לצה"ל. בכתב האישום נגדו נטען, כי הוא וחברו, צעיר כבן 20, יצרו קשר עם חייל צה"ל על מנת שימכור להם נשק גנוב. במאי אשתקד גנב החייל רובה סער, מסוג תבור, בעל כוונת טלסקופית, שהיה שייך לחייל אחר בבסיס.
הבן ושותפו נפגשו עמו ברמת גן, ושם שילמו לחייל בתמורה לרובה סכום של 22,000 שקל. הם גם התחייבו לפרוע חובות נוספים של החייל.
בן של איש השב"כ הואשם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, רכישת נשק והחזקתו שלא ברשות ונשיאת נשק שלא ברשות. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה לפני כחודש על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.
על אף הרקע הנורמטיבי של הצעיר, עולה מתסקיר המעצר כי יש לו "נטייה לפריצת גבולות". ואולם שירות המבחן התרשם כי בני משפחתו יכולים לפקח עליו באופן ראוי והמליץ על
בית המשפט המחוזי דחה את המלצת שירות המבחן והורה על מעצר עד תום ההליכים. זאת, נוכח טיב העבירה, שתיקתו של הצעיר וסירובו למסור למשטרה פרטים על מיקום הנשק.
בית המשפט הדגיש כי מדובר בנשק הנושא כוונת טלסקופית, אשר כל מטרתו היא "לחסל" מטווח רחוק, וכי על אף החשש כי הנשק יגיע לידיים עוינות וישמש לחיסולו של אדם, שמר על שתיקה וסירב לומר למי העבירו. בנסיבות אלו, סבר בית המשפט המחוזי כי שתיקתו "משמשת לו לרועץ ומסוכנותו ניכרת".
בערר לבית המשפט העליון התלונן הבן כי לא יתכן שבשל שתיקתו ייגזר עליו לשהות במעצר עד תום ההליכים. "ההחלטה של בית המשפט המחוזי משמעה ביטול זכות השתיקה, הלכה למעשה, שכן אם יספר הצעיר היכן נמצא הנשק – ולטענתו הדבר לא ידוע לו – יהא בכך להפלילו", טען הסניגור, עו"ד ששי גז, שביקש לשחררו.
נציג הפרקליטות, עו"ד עדי שגב, טען לעומת זאת כי מחומר החקירה עולה, כי בנו של איש השב"כ היה הדומיננטי בין שני הנאשמים, וביקש לדחות את הערר.
השופט עמית ציין כי מחומר החקירה לא ברור מי משני הנאשמים היה הדומיננטי וגם לא ברור כיצד גויס הכסף לרכישת הרובה.
"ייתכן", טען השופט, "כי בנו של הבכיר הסתבך עם גורמים עבריינים ובשל חששו מהם הוא שומר על שתיקתו". ייתכן גם שהוא חושש מלהפליל את עצמו. "כל זאת, איננו יכולים לדעת בשלב זה", קבע עמית.
הוא הדגיש כי אילו בכך היה מסתכם התיק היה מורה על מעצרו של הבן. "אלא שהמקרה שבפנינו", הוסיף עמית, "יוצא דופן במובן זה שאביו היה בעל תפקיד בכיר במערכת הביטחון, בה שירת תקופה ארוכה, ועל פועלו המיוחד במסגרת השירות אין חולק".
השופט פירט עוד: "האב הביע, בקול נרגש, את התחייבותו לפקח על בנו, אם ישוחרר לחלופת מעצר בית, ונוכח עברו הביטחוני יש להניח ברמה גבוהה של וודאות כי כל עוד בנו ישהה בביתו ותחת פיקוחו הצמוד, הוא לא יניח לו לעשות מעשים שיאפשרו לו לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. אמו של הצעיר הצטרפה אף היא לדברים".
לכך הוסיף השופט, את גילו הצעיר של הבן, היעדר עבר פלילי ואת העובדה שזהו מעצרו הראשון. ואת העובדה שהוא שוהה במעצר מזה שלושה חודשים ומשפטו עשוי להתארך מספר חודשים.
"נוכח כל אלה, ולא בלי לבטים", סיכם השופט, "הגעתי למסקנה כי באיזון בין האינטרס הציבורי לבין השיקולים הפרטניים בעניינו ותוך פגיעה פחותה בחירותו, ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר בפיקוח האב".
השופט הוסיף: "זו הפעם, עומדת לבן זכות אבות במובן זה שבית המשפט נכון לתת משקל נכבד עד מאוד לשיקול של טיב הפיקוח וזהות המפקח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם