כה אמר ה': מבחר ספרי קודש חדשים
לאחרונה יצאו לאור שלל ספרים חדשים המנסים לקרב את היהדות והתורה אל הציבור החילוני, באופן שאינו מרתיע את הקוראים הדתיים

ספר השבת צילום עטיפה
המקורות רבים ומגוונים - מארון הספרים היהודי מגיעים ציטוטים מהמשנה, הגמרא וספרות ההלכה מכל זרמי היהדות והעדות השונות. מהצד החסידי הבעל שם טוב, רבי נחמן מברסלב והרבי מלובביץ', מהצד הליטאי הגאון מוילנא, לטובת ספרדים יש ציטוט של הרב עובדיה יוסף ועבור ציונים דתיים יש לדוגמה את הרב יעקב אריאל והרב ד"ר בני לאו.
לטובת החילוניים יש כאן דברים אותם כתבו על השבת מאיר דיזנגוף, אלתרמן, אברהם חלפי, אמיר גלבוע, נתן זך, פנחס שדה, רבקה מרים, אורלי קסטל בלום, טומי לפיד, מנחם בן ואחרים.
לצד מזמור "שלום עליכם" למשל יש הסבר קצר לגבי מקור השיר, האגדה ממסכת שבת על המלאכים המלווים את האדם לביתו ביום שישי בערב ואפילו ציטוט של "נסיכת הכוכב" מתוך אתר "הייד פארק" שבו אשה שאיננה דתייה איך היא מקבלת את השבת עם תוכניתו של ירון אנוש ברשת ב', סעודת שבת צנועה ואחריה מחשב וטלוויזיה.
ספר השבת, הוצאת ידיעות אחרונות, בעריכת יונדב קפלון ובסיוע עמותת ביח"ד (חברה, יהדות, דמוקרטיה), 118 שקל
באמת התורה

תנ''ך רם צילום עטיפה
מוטב מאוחר מלעולם לא להתייחס לספר - כשקיבלתי לידיי את "תנ"ך רם", מימשתי את זכותי הטבעית, ההיסטורית וההיסטרית לצקצק בשפתיים – נו באמת, מי צריך לדעת ש"בראשית ברא אלוקים", זה ב"התחלה ברא הבורא", או משהו כזה. מה הבעיה, פותחים חומש, אם לא מבינים מילה מסתכלים ברש"י או שואלים מישהו.
אבל עצוב לגלות את האמת – הרוב המוחלט של הישראלים לא פותחים תנ"ך ולא מבינים מה כתוב שם. אגב, ברור מאליו שחילוניים לא יתחברו לספר הספרים, כי עבורם מדובר בעוד מכשול בדרך לבגרות והם לומדים אצל מורים שמתעקשים על שטויות של ניתוח הטקסט והפרקים למשהו מעצבן ומתיש (והחרדים כלל לא לומדים נביאים וכתובים ומבינים את התורה רק בזכות רש"י שהתעקש לתרגם מילים לא מבונות לצרפתית עתיקה בה דיברו באזור שבו הוא גר).
אצל רבים משומרי המסורת יש רתיעה טבעית ממבארי המקרא, אחרי שבמשך שנים שלט במדינה "תנ"ך קסוטו" שהתעקש לא רק להסביר, אלא גם לדחוף פנימה דעות שאוזניים דתיות לא אוהבות לשמוע. דווקא בשל כל הנ"ל אסור למהר ולהשמיץ את אברהם אהוביה, איש חינוך, חוקר תנ"ך, מורה, מנהל ומפקח במשרד החינוך שחיבר את "תנ"ך רם".
כאשר בורא העולם שואל את חווה מדוע היא אכלה מעץ הדעת, היא משיבה ""הנחש השיאני ואוכל". מול הפסוק הזה מופיע ההסבר הפשוט של רם – "הנחש פיתה אותי, לכן אכלתי". בלי תיאולוגיה, בלי הקבלות בלי השוואה בין הפסוק הזה לפסוק אחר בספר דברי הימים או ביומן השנה של מועצת הפרי. ההסבר, פשוט, ברור ונאמן למקור, אבל יש מקומות אחרים שכמובן יעצבנו את הדתיים ועלולים לעכב את הספר מלהפוך לרב מכר.
תנ"ך רם, תרגום: אברהם אהוביה, הוצאת ידיעות ספרים, 140 שקל
מסיבת גן

דפתעות צילום עטיפה
דפתעות לפרשת השבוע, הרב אהרן פאלק, בהוצאת בית המלמדים
מתי בכית לאחרונה?

מדרש הבית צילום עטיפה
בפרשת ויקרא, פרשת השבוע האחרונה, המחבר מצטט את המדרש ולפיו משה לא נהג להגיע למשכן, כמו שמבקרים חבר קרוב, אלא בצורה מכובדת וראויה וזאת למרות מעמדו המיוחד של משה אצל הקב"ה. מיד לאחר המדרש יש קטע אותו מכנה שנהב "מדרש הבית" ובו הסבר שלו לפרשה. לצד המדרש המקורי ו"מדרש הבית" יש שאלות והערות שאותן אפשר להעלות לדיון פתוח עם בני הבית.
בין השאלות המוצגות בספר: מתי העדפת לעשות ולא לדבר?, מתי התחרטת על משפט שאמרת בקול?, מתי הרגשת שאתה זקוק לעזרה?, מתי הרגשת צורך להגיד תודה?, מתי בכית לאחרונה?, מתי הרגשת חשוב?, איזו חווייה לא תשכח לעולם?, מתי הפרת הבטחה? , ממה אתה מפחד? ועוד.
בצורה הזו, ניתן להפוך את המנהג לומר בסעודה "דבר תורה", מהרצאה במעמד צד אחד, לדיון שבו כל אחד מבני הבית יכול לתרום.
מדרש הבית, שמואל שנהב, ספריית בית-אל, 232 עמודים, 79 שקל
מועד ב'

מוזמנים לחגים צילום עטיפה
בקטע על פורים למשל יש ציטוט של המדרש המובא בגמרא "אסתר מן התורה מניין?" ומיד לאחר מכן מאמר קצר בנושא סוגיית הסתרת הפנים וחבישת מסיכות, של הרב נעם פרל - מייסד וראש ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי בסוסיא.
בעמוד שליד יש תמונה של "פסלים אנושיים" שכיכבו במיצג מדרחוב (חבל שלא נכתב איפה ומתי), אותו צילם הרב פרל. עם זאת, רוב מוחלט של צילומי הטבע, הנוף והאנשים שבספר, הם פרי מצלמותיהם של התלמידים. חובה לומר שהבחירה בתמונות היתה מקצועית, כלומר כל התמונות הן גם נאות וברורות וגם מייצגות אמירה ולא רק מחווה של רצון טוב מצד ראש הישיבה כלפי תלמידיו.
מוזמנים לחגים, כתב - הרב נעם פרל, צילומים - תלמידי ישיבת סוסיא, ספריית בית אל, 200 עמודים, 119 שקל
נצור לשונך מרע

אוהב ימים צילום עטיפה
בתקופתו של "החפץ חיים",שכונה על שם ספרו המפורסם, כדי לעודד אנשים לשמור על לשונם מספיק היה למנות בספר את כל הפסוקים והמדרשים בגנות לשון הרע ואת הטוב הצפוי בעולם הזה והבא לכל מי ששומרים על מוצא פיהם.
כדי להסביר כיום למה כדאי לפעמים לסתום ת'פה, הספר "אוהב ימים" מביא סיפורים, מדרשים והסברים בשפה עכשוויות שאמורים לגרום לקוראים, ובמיוחד לצעירים שבהם, להבין כי רכילות היא תמיד זולה ומגונה.
אוהב ימים, צבי איל, הוצאת ידיעות אחרונות, 221 עמ', 98 שקל
מתנות לנזקקים
לדבריו "אני מכיר מקרוב את הפעילויות הנהדרות למען הנוער והקהילה בעיר, ולמען קירוב הלבבות. אני רואה חשיבות עצומה בסיוע לפעילות הנעשית ברובה הגדול בהתנדבות של המשפחות, ומקווה שנצליח לסייע בגיוס סכום נאה שיאפשר את המשך הפעילות בתקופה הקרובה". פרטים נוספים ניתר לראות בסרטון המצו"ב (ומתחתיו לינק למי שרוצים לתרום).