בלשכת ראש הממשלה הודיעו לכל העובדים כי מעתה הכניסה תותר רק בלבוש מכובד, כלומר על גברים ייאסר ללבוש ג'ינס ועל נשים נאסר ללבוש חצאיות קצרות. אבל בסוף הידיעה על כך שפורסמה בידיעות, איתמר אייכנר ועורכיו לא התאפקו וציינו כי את ההוראה הנפיק רן ישי אשר "חובש כיפה וכך גם רבים מעוזריו הבכירים של ראש הממשלה". לרגע כבר לא היה ברור האם בידיעות חושבים שלדתיים אסור לדרוש לבוש הולם מעובדים או שהעיתון לא רואה בעין יפה שיש בלשכת ראש הממשלה הרבה חובשי כיפה.
2. אל תדברו שרה
רגע לפני שמבקר המדינה מפרסם עוד דוח חדש (אולי די?!), אותו אייכנר הקדים וחשף בידיעות אחרונות את הג'וב של תמר האוספטר, חברה ותיקה של שרה נתניהו מהתקופה בהן השתיים היו דיילות וכיום מכהנת החברה בתפקיד "יועצת ראש הממשלה לעניינים מיוחדים" - אחת מ-38
משרות האמון של ראש הממשלה. האמת שזו ידיעה ראויה, אבל רק פרט אחד היה חסר לנו, כמה משרות אמון היו לראשי הממשלה אהוד אולמרט ואריאל שרון. אם מדובר פחות או יותר באותה כמות, גם מבקר המדינה וגם בידיעות צריכים להשיב על כמה שאלות בנוגע לשיקול דעתם.
3. ההצגה גטו
רגע, אז ככה, כמו בגטו ורשה, נראה גן ילדים שבו יש הפרדה בין דתיים לחילוניים?צילום: אי-פי-אי
בערוץ החדשות של ווינט דיווחו על גדר שהוקמה בין גן ילדים חרדי לגן ילדים חילוני. אפשר להתווכח מפה עד להודעה חדשה האם מדובר בהסתגרות שלילית של חרדים שבדיוק בגללה חילונים לא רוצים שחובשי כיפות שחורות יגורו לידם. מצד שני, ייתכן ומדובר בדרישה לגיטימית של הורים חרדים שלא רוצים שהילדים שלהם יישמעו מי עשה מה, עם מי ואיך ב"האח הגדול". דבר אחד בטוח - העורך ששם בכותרת את המילים "עשו פה גטו", גם אם מדובר בציטוט, הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר היהודי, אבל זה קורה כמובן רק כשהאווירה הרווחת בתקשורת היא שעל חרדים ומתנחלים אפשר פשוט לכתוב הכל.
4. יחד בגאווה
דגל הגאווהצילום: רויטרס
כמו שעון שוויצרי מקולקל, אחת לכמה חודשים מתפרסמת באחד העיתונים הגדולים כתבה על הומואים דתיים. יהודה שלזינגר ניסה ב"ישראל היום" ללכת בין הטיפות - לא לבזות את המרואיינים, אבל גם לתת את ליטרת הבשר שאותה דורשים במערכת. אבל אז כתב העורך בכותרת המשנה של הכתבה "האם אפשר לראות סדקים ראשונים בהכחשת הנטייה המינית בקרב אנשי הציונות הדתית" והראה שהוא באמת לא קורה עיתונים.
5. השף ישמור
רפי אדרפיני סילוק
שף טוב ניכר ביכולת התזמון שלו. לפעמים מספיקות שניות ספורות כדי להפוך קרם ברולה מפואר לגוש פחם מסריח. לפי יכולת התזמון של רפי אדר הוא לא מאסטר שף ואפילו לא סו-שף, כי הרבה אחרי שכמעט כולם כבר שכחו את פרשת ההטרדה שלו הוא וידיעות מיחזרו את הפרשה. אפשר אולי להבין למה ידיעות ניסה לסחוט כמה טיפות מהלימון הסחוט והמצומק הזה (כדי לשוב ולהכות בקשת...), אבל באמת שלא ברור לנו בשביל מה אדר היה צריך את זה או מה הוא חשב שייצא לו מהכתבה. אגב, אם בידיעות היו טיפה יותר מחוברים למסורת היהודית הם יכלו לקשר בין אדר שהתראיין בחודש אדר ובין הפתגם "משנכנס אדר מרבים בשמחה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם