ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

שני ילדים, גורל אחד: הוריה של שחר נפגשו עם הורי אמיר בלחסן

אמיר בלחסן נפצע אנושות בתאונת פגע וברח לפני כשנה וחצי ונותר מחוסר הכרה. אתמול הגיעו הוריו, יוסי ומוניקה, לחזק את ידה של משפחת גרינשפן הנאבקת בשמה של הילדה שחר שנפגעה גם היא אנושות בתאונה. שני ילדים ששמחת חייהם נקטעה. שתי עסקאות טיעון שנויות במחלוקת לנהגים הפוגעים

"לראות את שחר כך זה כמו דה-ז'ה וו. מצד אחד זה מדכא אותנו נורא, מצד שני אנחנו שמחים לראות ששחר אינה מחוסרת הכרה ועיניה פקוחות". יוסי ומוניקה בלחסן יודעים היטב מה עובר על משפחת גרינשפן מנתניה. לפני מספר חודשים עמדו הם במרכזה של סערה, כאשר רבים מחו על הסדר הטיעון המקל שגזר שלוש שנות מאסר בלבד על בני הזוג שדרסו את בנם אמיר ביהוד, פצעו אותו אנושות והפקירו אותו לגורלו. אתמול (ג') הם הגיעו לביתה של שחר גרינשפן על מנת לחזק את ידי משפחתה.
 
 - "הוא ריסק לאחותי את החיים וישלם רק קנס"

"כשאני מלטפת אותה אני חושבת גם על העונש של הנהג שדרס אותה", סיפרה מוניקה, "בתי המשפט לא לוקחים בחשבון את הנזק של הנפגע ושל המשפחות, ובשביל זה באנו לכאן היום. כדי שההתעלמות הזו לא תקרה למשפחה הבאה בתור. שלא יסגרו דילים מאחורי הגב של הקורבנות. שישאלו, שיתייעצו".

יוסי, אביו של אמיר, סיפר לאחותה של שחר, יעל, עד כמה התרגש מהמכתב שכתבה בעקבות עסקת הטיעון שנחתמה עם הנהג הפוגע. "ראיתי אותך בטלוויזיה והצטמררתי. רציתי לשבור את הטלוויזיה, לזרוק אותה. מזלזלים בנו", אמר יוסי ליעל, "אני רואה את שחר זרוקה כאן על המיטה, לא מתפקדת, וככה המשפט של הדורס שלה נראה".

הנהג שדרס את שחר בעודו שיכור נידון ל-600 שעות עבודה למען הציבור ונגזר עליו קנס של אלף שקל בלבד. על בני הזוג שפגעו באמיר נגזרו שלוש שנות מאסר ופיצויים 30 אלף שקלים. מוניקה ניגשת לשחר ומחזיקה את ידה ברכות. יוסי מלטף את רגלה. ישראל ונחמה גרינשפן מהנהנים בראשם. שתי המשפחות מצאו מיד שפה משותפת, גם לגבי הטיפול הרפואי לילדים, אך בעיקר לגבי האכזבה ממערכת המשפט.

"אני לא אומר לשופטים מה גובה העונש שעליהם להטיל", אומר ישראל. "אבל שלפחות ינהלו מהלך משפטי תקין. שישמעו עדים, שינהלו דיונים. שלא יתייחסו כאילו זמן שיפוטי הוא הדבר החשוב ביותר. הם דנים כאן בבני אדם. שידברו על זה, שיראו שאכפת להם מהנפגע ואחר כך שיחליטו על העונש הראוי. אם על הנהג של שחר היה נגזר אותו עונש כמו שנתנו לו אחרי שהתקיים הליך משפטי, לא הייתי מדבר. רציתי לשמוע את הנהג הדורס, מרק פטריק, אומר'אני אשם'. לצערי לא זכיתי לכך".

אם היה שומע אותו אומר את המילים האלו, זה היה מנחם אותו? כנראה שלא. "אבל לפחות לא הייתי מרגיש כאילו השופטת הגיעה לבית המשפט ורק שימשה כחותמת", הוא אומר. "דיברו איתי על הנסיבות מקלות. נו, באמת. אמרו שהנהג מבוגר ונורמטיבי. מה הגיל שלו קשור לעבירה? אם אתה מבוגר אז מותר לך לדרוס?

"המסר שעובר בנימוקים כאלה הוא שאם אתה מתקרב לגיל שישים מותר לך לפשוע, כי הרי השופטים ירחמו עליך. לפעמים אני חושב

שההתייחסות לענישה על תאונות דרכים היא כמו התייחסות לילד חורג בהשוואה לענישה על עבירות אחרות. תמיד העונש על דריסה יהיה מקל ועל גבול המזלזל". נחמה, אשתו, מהנהנת בראשה. היא מסתכלת על שחר במבט עגום ואומרת כי העונש שקיבל מרק פטריק והדורסים של אמיר, עומרי נעים ופנינה תורן, הוא בבחינת מתנה.

"יש חינוך בארץ, יש הסברה בנושא תאונות הדרכים, אבל אז הכל נדפק בבית המשפט", היא קובעת בנחרצות. "אנחנו קורבנות של תאונת הדרכים, אבל המשפחות הבאות יהיו קורבנות של בית המשפט והענישה המופחתת". מוניקה ויוסי מביטים בה בהסכמה.

"בגלל זה הגענו אליכם היום", הם אומרים בשקט. "אנחנו נמשיך להשמיע את קולנו. כששמעתי על העונש שקיבל מרק פטריק, הזדעזענו אבל לא הופתענו. נראה שנהגים שיכורים חוששים יותר ששוטר יעצור אותם מאשר ידרסו הולך רגל. לפעמים אנחנו מרגישים שהכלבים נובחים אבל השיירה עוברת. אנחנו נמחה ונצעק, אבל לא בטוח שבתי המשפט יקשיבו לנו".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...