"כל אדם שקרא את המכתב נותן לשחר כוח"
גם אתמול, כמו בכל יום מאז התאונה שהחריבה את עולמה של שחר אחותה, התיישבה יעל גרינשפן לצידה וחיבקה אותה – הפעם כשהיא לא לבד
-המכתב של יעל: "הוא ריסק לאחותי את החיים וישלם רק קנס"
יממה אחרי עסקת הטיעון שסוכמה בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, שגזר קנס מגוחך של 1,000 שקל, שלילה ועבודות שירות לנהג השיכור שהחריב את חייה של נערה מלאת חיים בת 13; ושעות אחדות אחרי שמכתבה הזועק, שפורסם במעריב ופשט ברשת, הפך אותה לדוברת של קורבנות תאונות הדרכים - יעל (18) ביקשה שרוח השינוי תשתקף על פניה של אחותה.
"אני מאמינה שכל אדם שקרא את המכתב שלי ושולח לשחר מחשבה טובה או תפילה - נותן לה כוח", הסבירה, "ואני בעיקר רוצה להאמין שהיא מקשיבה להכל ומבינה, אבל קשה לדעת".
מבית שוקק של משפחה מלאה ומתפקדת, כזו עם אבא ואמא שעובדים במשרה מלאה, שלוש בנות, שני כלבים וצמד חתולים, הפך ביתה של משפחת גרינשפן לסדנת הטיפולים של הבת הקטנה. כבר שנה ושלושה חודשים שבמקום בחדרה הפרטי, מיטתה של שחר ניצבת בסלון, לצד הספות ושידת הטלוויזיה.
לידה ממתין כיסא גלגלים, מולם מתקן העמדה מיוחד, בסמוך ארונית תרופות עמוסה ומתקן הנעה חשמלי לרגליה. בחדרה הקודם שבקומה השנייה ישן אביה ישראל לבדו. שחר ישנה עם אמה נחמה במה שהיה חדר ההורים. שניהם, כמעט מיותר לציין, עזבו את עבודתם בכפוף לחיים החדשים שנכפו עליהם.
משעות הבוקר אתמול המה הבית בנתניה. גם הטלפונים לא חדלו מלצלצל. בצדו השני של הקו היו ח"כים, חברי ארגונים שונים וגם אזרחים מן השורה, שביקשו לשוחח עם הנערה הרהוטה שהצליחה להעלות על הכתב תסכול שחשים רבים לאור קלות הענישה שמאפיינת לעיתים את מערכת החוק בישראל.
גם יעל עצמה לא האמינה שהדברים יגיעו לכדי כך. "כשכתבתי את המכתב, ציינתי בו שאני לא מתכוונת לשתוק עד שהוא יגיע לכולם, אבל אפילו לעצמי התקשתי להאמין", הודתה. "אבל הנה זה קרה ועכשיו נותר לי רק לקוות שנוכל כמשפחה לשנות קצת את המצב הקיים".
עמוק בפנים יודעים כולם שבקרוב יפוג תוקפו של החיבוק הציבורי, ולאחר שהסערה תשכך, גם סיפורם יישכח מהזיכרון הקולקטיבי. יעל והוריה ישארו אז כפי שהיו עד היום - לבד עם המציאות. "המהלך שהחל עם פרסום המכתב שלי כנראה שכבר לא יעזור לאחותי",
"אני מקווה כעת שנצליח לקדם הצעת חוק בנושא", הוסיפה אחר כך בעקבות שיחה עם ח"כ זאב בילסקי, "המטרה שלנו עכשיו היא להביא לשינוי בחקיקה שתשנה את ההתייחסות לעסקאות טיעון ותביא להחמרה בענישה".
המשפחה מתכוונת בעיקר למצב הנוכחי, של אי-שיתוף קורבנות העבירה בהליך הפלילי. האב ישראל מספר כי מאז יום התאונה הוא מנסה להגיע לבית המשפט כדי לראות את מרק פטריק, הנהג הפוגע, יושב על ספסל הנאשמים - אך הדבר לא צלח בידו.
"את כל מועדי הדיונים היינו צריכים לברר בעצמנו", הוא מסביר, "וגם כשהצלחנו, היינו מגיעים לבית המשפט ושומעים שהדיון נדחה. למעשה, הבנו שהפעם הראשונה שהוא ניצב מול השופטת במשפט הזה, הייתה שלשום, כשהיא אישרה את הסדר הטיעון שנחתם איתו".
גם את הדיון הקצר הזה החמיצה משפחת גרינשפן. היא אמנם הגיעה בזמן לבית המשפט, אך גם זה רק כדי לגלות שהדיון הוקדם בשעה. "זאת בדיוק הבעיה", מסבירה הסבתא הניה, "שאף אחד בכלל לא ראה את שחר לפני העסקת טיעון - הכל התנהל נטו בין התביעה לנאשם, כשאנחנו בכלל לא צד בעניין. כאילו שחר לא נחשבת".
במשך שעתיים נוספות התרוצצו בני המשפחה בין החדרים ואולמות הדיונים, במטרה להשיג את פרוטוקול הדיון הפומבי. כשהצליחו לבסוף, חשכו עיניהם. "אני רואה שם: 'על תנאי', 'קנס', 'עבודות שירות' - אבל שום דבר ממשי", מוסיף האב, "הייתי בהלם".
לצידו עמדה הבת יעל, מתקשה להאמין גם היא לכתוב בגזר דינו של דורס אחותה. בפרץ הרגשות היא ניגשה לאולם הדיונים של השופטת טל אוסטפלד-נאוי, הניחה את תמונתה של אחותה על שולחנה ואמרה לה: "זאת שחר, לקחו לה את החיים. ומי שעשה את זה, הולך לחיות את החיים שלו כאילו כלום לא קרה". "אחרי זה לא יכולתי לומר עוד דבר", סיפרה אתמול. "הסתובבתי מיד, התחלתי לבכות ויצאתי מהר מהאולם. בדרך חזרה החלטתי לכתוב".
כעת מקווים יעל והוריה שיצליחו להפוך את החלטת בית המשפט, כשבין היתר הם שוקלים לעתור לבג"ץ. אך לא בזאת תמו ימיהם בהיכל הצדק: במקביל למשפטו של הנהג הפוגע, מנהלים בני המשפחה משפט מול חברת הביטוח "שרביט" שביטחה את רכבו, במטרה לקבל את הוצאות הטיפול המלאות בשחר, הנאמדות בכ-15-10 אלף שקלים לחודש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם