היהודייה של הוד מעלתו

קשה להיות ערביה, במיוחד אם את יהודיה שנבחרת לתפקיד שגרירת בחריין בארה"ב. פרק מספרו של ג'קי חוגי "אלף לילה.קום"

ג'קי חוגי | 6/3/2011 2:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
ספרו של ג'קי חוגי - אלף לילה.קום
ספרו של ג'קי חוגי - אלף לילה.קום יח''צ
ההודעה שיצאה ממשרד החוץ במנאמה, בירת בחריין, היתה בלתי צפויה. המלך, חמד בן עיסא אל חליפה, החליט למנות את הגברת הודא עזרא נוּנוּ לשגרירת ארצו בוושינגטון. נונו נשלפה לתפקיד מן הבית העליון של הפרלמנט, שאליו מונתה שנה וחצי לפני כן בצו מלכותי. קודם לכך כיהנה כיושבת ראש האגודה לפיקוח על זכויות אדם בממלכה.

ההפתעה שליוותה את מינויה נובעת ממוצאה. נונו היא יהודייה ילידת בחריין, בת למשפחת אנשי עסקים מצליחה המקורבת לשלטון. אביה, עזרא נונו, היה בעל חברת השקעות מצליחה ומעמודי התווך של הבנקאות במדינה. סבה, אברהם נונו, כיהן כחבר המועצה העירונית בבחריין עוד כשהיתה מושבה בריטית, בשנות העשרים של המאה שעברה. עם מינויה, היתה נונו לאישה השלישית המכהנת כשגרירת ארצה מעבר לים. שתי קודמותיה נשלחו לסין ולצרפת. היא גם היתה ליהודי הראשון במדינה ערבית שנשלח לעמוד בראש נציגות דיפלומטית. היא בוגרת מִנהל עסקים מאוניברסיטה בריטית, ואם לשני בנים. בעת מינויה, בשלהי 2008, מלאו לה 46. על עצמה העידה כי היא נוהגת לצום ביום כיפור ולחגוג את שאר חגי היהודים. "נעלבתי כשאמרו שמוניתי לתפקיד בשל יהדותי," אמרה לאחר נחיתתה בוושינגטון, "לפני הכול, אני בחריינית".  

קהילת יהודי בחריין מנתה בשיאה כאלף איש, אולם רובם עזבו לאחר הקמת מדינת ישראל. מוצאם בגלי הגירה מעיראק, תימן ואיראן בראשית המאה העשרים. מאז נותרו מהם פחות ממאה, בני המשפחות כהן, ראובן, מוראד ונונו. מלך בחריין טיפח יחסים הדוקים עם המערב, ובייחוד עם ארצות הברית, ומשום כך הקפיד לשמור על רווחת היהודים. בשנת 2000 שופץ בכספי המדינה בית הכנסת במנאמה. בה בעת הוחלט כי בבית העליון של הפרלמנט יישמר דרך קבע מנדט ליהודי, לצידם של נציג נוצרי ובן המיעוט ההודי.

על אף היחס המיוחד שמעניק השלטון, אין זה פשוט להיות יהודי במדינה ערבית. כמה חודשים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה הועמדו עשירי הקהילה בבחריין במבחן. הם לא יכלו לסרב למסע התרמה שיזמה לשכת המסחר המקומית למען העם הפלסטיני. בסך הכול גויסו בזכות יוזמה זו כעשרה מיליוני דולרים מעשירי בחריין, ממפלגות ומגופי ציבור שונים בממלכה.

"התרומה שלנו איננה הראשונה. תרמנו לפלסטינים לפני כן, כי זו חובתנו כאזרחי בחריין," אמר ראובן ראובן, בעל חברה לייבוא מוצרי אלקטרוניקה, שהוציא מכיסו 5,000 דולר. "את ההמחאה כתבתי ביום שישי, למרות שמבצע הגיוס נערך בשבת," הדגיש. גם אביה של הודא, עזרא נונו, הרים תרומה. "זוהי חובה ומעשה אנושי," הוסיף ראובן, "יש אפילו ישראלים

שתורמים. אני נגד הרג חפים מפשע, לא חשוב מה הסיבה. יאסר ערפאת כבר אמר את זה בהצהרתו האחרונה".

באופוזיציה הבחריינית טענו בצדק כי מינויה של הודא נונו לתפקיד השגרירה במדינה החשובה ביותר מעבר לים נועד להחניף ללובי היהודי בארצות הברית, וכך לשפר את מעמדה של הממלכה בוושינגטון. בארמון לא הכחישו. כמה חודשים לפני שהודיע על מינויה, פרסם המלך קריאה ליהודי בחריין לשוב הביתה ולקבל את זכויותיהם המלאות.

מי שציפה מהודא נונו לעמדה אוהדת כלפי מדינת ישראל, בעקבות מינויה לתפקיד החשוב – התאכזב. לאורך כל כהונתה, נזהרה השגרירה היהודייה ממגע עם ישראלים, מחשש שהדבר ישמש כלי נשק נגד שולחיה. אין ספק: קשה להיות יהודי, במיוחד אם אתה ערבי.

- מתוך הספר "אלף לילה.קום" שרואה היום אור בהוצאת "מעריב". את הספר חיבר ג'קי חוגי, הכתב לענייני ערבים בגלי צה"ל ואשר סיקר בעבר תחום זה בעיתון "מעריב"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->