האח הגדול: למה אין דתיים ומי יזכה בגמר?

תשכחו את כל מה שידעתם על האח הגדול וקבלו ניתוח מדעי של יותר מאלף מילים על תפקיד התקשורת בחברה שלנו ע"פ אסכולת פרנקפורט

ליאור פסאי | 6/3/2011 3:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
ג'קי מנחם
ג'קי מנחם רונן אקרמן
עם השנים הולכות ומתרבות להם תכניות הריאליטי בערוצים השונים. ברוב תכניות אלו כדוגמת כוכב נולד, האח הגדול ועוד מדובר באנשים מן החברה הישראלית המבקשים להופיע בתכניות אלו ולזכות בפרסום. בכך מקווים הם לצאת מצורת החיים בהם היו רגילים לחיות ובזכות הפרסום – לצאת אל חיי הזוהר התל אביבים.

יש לציין כי אנשים שונים ומגוונים מכל שכבות האוכלוסייה מבקשים להופיע לתכניות אלו. לא מעט אנשים מן הפריפריה זכו בפרסום רב בתכניות מעין אלו: נינט טייב (קרית גת) , יהודה סעדו (קרית עקרון) , יוסי בובליל (אשקלון)  ואלירז שדה (חדרה).
אז למה אין לנו ייצוג דתי בתכניות אלה?

"כוכב נולד"  ו"האח הגדול" כמו שאר תוכניות הריאליטי השונות מסמלות  את תעשיית התרבות בפרט, ותרבות ההמונים בישראל בכלל. אם נסתכל על הזוכים השונים (בתכניות השונות) לעומק נראה שיש מכנה משותף בולט: כולם אנשים שאינם מיוצגים בשלטון (פרטים בהמשך) שספק אם היו מצליחים בעל כורחם להתפרסם, אלמלא הפרסום בתכניות הריאליטי. האם זה מקרה או לא שבין זוכי כוכב נולד והאח הגדול  לאורך השנים זכו לפרסום משמעותי אנשים מהפריפריה (סעדו, טייב, ישראל בר און, בועז מעודה, משפחת בובליל, אלירז שדה).

על מנת לענות על שאלה זו עלינו להתייחס תחילה ל"אסכולת פרנקפורט". אסכולת פרנקפורט היא כינוי לקבוצת אנשים שעסקו בהגות ובמחקר בין תחומי בתחומים: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, תורת הספרות, על בסיס של השקפה ביקורתית מרקסיסטית.

אסכולה זו – דוגלת בגישה הנאו-מרקסיסטיות, השואבת את השראתן מהכתבים

המוקדמים של קרל מרקס ומהדיונים שלו בשאלות של תודעה. הביטוי המובהק של עניין זה הוא במושג תודעה כוזבת, שמנסה להסביר מדוע אנשים שעל–פי התפישה המרקסיסטית הם מנוצלים כלכלית ומדוכאים מבחינה חברתית ופוליטית, פועלים באופן המנוגד למה שנתפש כאינטרס המעמדי האמיתי שלהם. מרקס התכוון לפרולטריון שחי בתוך ההסדרים הכלכליים המקפחים אותו ואינו מתמרד. הפרולטריון הוא המעמד שבמסגרת ההסדרים הכלכליים הקפיטליסטיים יכול להציע למכירה רק את כוח העבודה שלו ואין לו שליטה באמצעי ייצור.

תרבות ההמונים באמצעות תקשורת ההמונים, גרסו אנשי האסכולה, עוזרת ליצור תחושות מוטעות של שוויון על–ידי חרושת תרבות אחידה וממוסחרת. פעם היה פער בין העניים והעשירים: רק העשירים צרכו תרבות של קונצרטים, ואילו העניים לא. כיום, כולם צופים בטלוויזיה ואין יותר פער בין העשירים והעניים כי כולם צורכים אותה תרבות.

מי משרת את האליטה

שפרה קורנפלד
שפרה קורנפלד צילום: גולי כהן
על פי גישה זו תעשיית הבידור משרתת את האליטה השלטת. ככל שמעמדה של חרושת התרבות נעשה יותר ויותר איתן, כך היא מסוגלת לשלוט יותר בצורכי הצרכנים: לייצרם, לכוונם ולהשליט בהם משמעת. תעשיית הבידור קובעת שפה משלה, עם תחביר ומילון ייחודי לה. היא מטביעה את חותמה באופן כל כך יסודי עד שכל פרט ופרט בתוך הז'רגון יתאים לתפיסה שלה את המציאות, ולאופן שבו היא רוצה שנתפוס את המציאות. הכפיפה המתועשת הזאת היא עקבית, היא מכפיפה את כל ענפי הייצור הרוחני למטרה אחת ויחידה – להעסיק את חושיהם של בני האדם, כדי שלא יוכלו לחשוב על דבר אחר כמו המהפכה. בידור הוא הארכת העבודה בעידן הקפיטליזם המאוחר.

"תעשיית התרבות" (העכשווית בדמות תכניות הריאליטי), מגויסות  על ידי השלטון ומשמשות אותו לשליטה בהמון. ככל ש 'נאכיל' את הציבור ונגרום לו לצרוך את תעשיית התרבות, כך ההמון יתייחס פחות לבעיות חמורות יותר בסדר היום הציבורי. במקום להתעסק בנושאים חשובים כמו גלעד שליט, העלאת מחירי הדלק, לחם ומים, פגיעה בשכבות חלשות ועוד, מתעסק ההמון בתכנית הריאליטי – מי שמצביע – משפיע! וכך אותו המון אשר אינו מיוצג בשכבת השלטון, חושב שיש לו יכולת השפעה בסדר היום הישראלי (דהיינו בתכניות הריאליטי) .

על כן ההמון נהנה לראות את עצמו מיוצג באותם תכניות אלה. משום שהוא חושב שככה ההמון (המיוצג באנשי הפריפריה ) משתלב היטב בתעשיית הבידור הישראלית. תהליך זה מייצג את העובדה כי המעמד השליט מעוניין להסב את תשומת הלב של ההמון מסדר היום המרכזי אל עבר תוכניות בידור, וכך להבטיח את יציבות השלטון מפני תהפוכות. הצופה מהצד עלול לחשוב שהפערים בין הפריפריה והמרכז מצטמצמים הרי שלמעשה ההפך הוא הנכון: ניתן למצוא את הניגוד המהותי עליו מדברים הוגי אסכולת פרנקפורט, כאשר האמנות הינה ביטוי לניגוד בינה לבין החיים האמיתיים: שהרי במציאות בחברה הישראלית, הפערים בין המרכז לבין הפריפריה גדלים מדי שנה, והקושי של צעירים לצאת מהפריפריה ולבסס קרירה בתחום האקדמי, הבידור,המשחק, פוליטי הולך וגדל.
  
ההמון שעליו מדבר מרקס אינו בהכרח אותם אנשים מהמעמד הנמוך (פריפריה) אלא הכוונה  גם לכל מי שנמצא במעמד הנמוך (פרולטריון) ושאינו נמנה בשכבת השלטון הקלאסי! ולכן בתכניות אלה ניתן לראות הצלחה של  הומואים (גואל, לאון ופרידה (האח הגדול), אוהד שרגאי, כוכב נולד) ערבים (רנין, פותנה), וכל מיני משתתפים עם בעיות משפחתיות (יהודה בר און (חוזר בשאלה) , בועז מעודה בכוכב נולד, דנה  (אם חד הורית), שפרה קורנפלד (חוזרת בשאלה – באח בגדול).

למה אשר הודח מוקדם?

אשר גיבור טראגי
אשר גיבור טראגי צילום: יח''צ
אם נסכם את התיאוריה בקצרה, ניתן לומר, כי גישת הביקורת באסכולת פרנקפורט מפנה אצבע מאשימה כנגד אמצעי התקשורת השונים והתפקוד שלהם: תאגידים כלכליים שולטים בשוק הבידור ובעקבות כך הם מצליחים להסב את תשומת לב האזרחים מהעניינים הבוערים באמת כגון שחיתות פוליטית, מחדלי מלחמה, אנו מתעסקים בתכניות ריאליטי, וכך גורמים ליציבות המשטר, מפני שהציבור עסוק בדברים החשובים פחות.

ברוב תכניות הריאליטי לקהל יש אפשרות להצביע (ע"י שליחת SMS), ובכך נוצרת האשליה כי מי שמצביע – משפיע! אולם בפועל מדובר פה על מניפולציה של השלטון הנעזר בתקשורת, על מנת להסיח את דעת הקהל, ובכך השלטון ממשיך ומבסס את שלטונו מבלי שההמון ימרוד. הרי שמי שאכן מיוצג בשלטון – לכאורה לא יצליח בתכנית מעין אלה. בעוד שמי ששיך להמון – סיכוי טוב שיזכה בתכניות מעין אלה. זה טוב להמון וטוב גם לשלטון. ולכן שני הצדדים יהיו מרוצים.
  
על כן אני סבור כי המגזר הסרוג, שאינו נמנה על שכבת השלטון הקלאסית, אך גם לא שייך לשכבת ההמון – הפרולטריון הקלאסית, לא יוכל 'להציע' את מרכולות בתכניות אלו, משום שבוודאות ניתן לומר שהמגזר הסרוג מיוצג בשלטון הישראלי: בכירים בצה'ל חובשי כיפות ובהם סגן הרמטכ'ל, רוב שדרת הפיקוד בגולני – שייכת למגזר הדתי. ישנם שרים ולא מעט ח'כים דתיים חובשי כיפות. ישנה נציגות גם בתחומי ההשכלה הגבוהה (בר אילן- אוניברסיטה דתית) ובכלכלה (לב לבייב, מוטי זיסר ואחרים) כך שהמגזר הסרוג לא באמת מרגיש מקופח, אלא להיפך – חש שהוא מצוי בצמתי ההכרעה הגורליים במדינה, ולכן הוא לא צריך להיות מיוצג בתכניות הריאליטי.

זו גם הסיבה שמתמודדים דתיים בתכנית האח הגדול ( אשר סימוני – בעונה הראשונה, ויורם כהן,– בעונה הנוכחית) , הודחו בשלב די מוקדם. כי אין מי שיזדהה איתם, ועם המעמד אותו הם מייצגים. ולכן אין מי שיצביע עבורם.

אז מי יזכה בגמר, ג'קי או אלעד?

אלעד צפני
אלעד צפני רונן אקרמן
אם נשליך מתיאוריה זו לגבי מתמודדי האח הגדול , והייתי נדרש להחליט מי תהייה החמישייה שתגיע לסוף על בסיס תיאוריה זו – המועמדים שלי:

1) פרידה – חד הורית, לסבית, נהגת משאית, מילואימניק, מכורה לסמים בעברה. וגם עושה הרבה אקשן בתכנית.

2) ג'קי – טיפוס די חביב ונטול אינטליגנציה כללית. מדבר בצורה עילגת, בא ממשפחת קשת יום. סיים 10 שנות לימוד, ויש לו פטור רפואי מהצבא. אם לא יצליח באח הגדול – איפה יוכל להצליח??

3) אלעד- בעיקר כי הוא גמד וכולם יזדהו איתו.

4) נופר – ילדה טובה מבית טוב. שהתכנית הזו יכולה להקפיץ אותה. אחרת – איש לא יזכור אותה.

5) המועמד האחרון הוא לדעתי אותו אחד שכן מיוצג בשלטון (סיוון, עמיר, לי עוז)  אך לא בהכרח יצליח לטפס אל שלישיית הגמר שתהיה ג'קי – אלעד – פרידה.

ולדעתי מי שיזכה זה ג'קי או אלעד. והנטייה לטובת ג'קי.

הכותב הינו בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת – מאוניברסיטת בר אילן. וכרגע – סטודנט שנה ג' למשפטים במכללה האקדמית נתניה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''פולמוס''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->