מה זה פוטש?
התביעה שבניהו הגיש נגד העיתונים שפירסמו את מודעת ה פוטש בקריה" היא צעד מבורך. ראוי שהציבור יידע איך היה מעורב בפרשת גלנט
במודעה הואשם בניהו (ביחד עם אשכנזי ואחרים ) כי פעל נגד מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל. בכתב התביעה טוען בניהו כי "קשה להעלות על הדעת טענה חמורה יותר נגד קצין בצבא לפיה הוא ביצע פוטש (קרי הפיכה צבאית ) ופעל נגד המדינה; נגד עקרונות היסוד שלה ונגד יסודותיה הדמוקרטיים". מדובר לטענתו "בהאשמה שקרית וזדונית".
כאמור צעדו של בניהו מבורך. במקום שהפרשה המסעירה הזאת על כל השלכותיה תיקבר בגזרי נייר מצהיבים בספרים ובחקירות אסורות לפרסום אפשר יהיה לקבל מידע נוסף על מעורבותם בפרשה אם ישנה כזאת של אשכנזי ודוברו. אחרי הכל תצטרך ההגנה (העיתונים משרד הפרסום ואולי מזמיני המודעה) לטעון מדוע האשימו את בניהו ב"פוטש" בניסיון הפיכה ובניהו יצטרך להתגונן מפני העובדות והעדויות שיביאו מולו. ההגנה תצטרך להוכיח שאין פה "דיבה" אלא עובדות ותו לא.
בניהו יוכל להתפלפל ולהתווכח על המושג "פוטש". לפי כתב ההגנה משמעות המילה "פוטש" היא "הפיכה צבאית" אולם אין הדבר נכון. פוטש אינו לא בהכרח הפיכה צבאית. התרגום של "פוטש" לעברית היא הפיכה - ולהפיכות פנים רבות. לאורך ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל המילה "פוטש" הפיכה נשמעה מספר פעמים (ולא דובר בהן על הפיכות צבאיות ).
בניהו כאיש ציבור חייב זאת לכולנו
בימים שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים האשימו גולדה מאיר וישראל ליאור (מזכירו של אשכול ) את קבוצת רפ"י (דיין ופרס ) בניסיון לבצע "הפיכה ללא שפיכות דמים" ; פרשת לבון היתה ניסיון נוסף של רמטכ"ל (דיין ) ושל פרס (מנכ"ל משרד הביטחון ) להדיח את שר הביטחון לבון באמצעות זיוף מסמכים והדלפת שמועות שקריות. בשני המקרים לא דובר על טנקים שמשתלטים על הכנסת אלא על שינוים פרסונליים במערכת הצבאית והפוליטית. כך שהטשטוש של המושג הפיכה הוא מכוון: גם ניסיון להדיח קצין בכיר באמצעים לא כשרים הוא "פוטש".
בניהו טוען כי הטענה שהוא "פעל נגד המדינה ונגד עקרונות היסוד שלה" היא טענה חמורה. זו כבר סוגיה מורכבת יותר אולם
אם ההגנה תוכל להוכיח שבניהו לא מילא אפילו הוראה אחת שניתנה לו אפשר יהיה לטעון שבנקודה זו הוא אכן פעל נגד המדינה או חרג מהנורמות ההתנהגותיות. גם אם פעל לכאורה על פי הוראות הרמטכ"ל והוראות אלה היו לא חוקיות אסור היה לו למלא אותן.
קשה להתעלם מההשערה שאולי בניהו חפץ רק בהמולה התקשורתית או בהתנצלות פומבית ושכל הצדדים יתפשרו בלי משפט. מבחינה חוקית זה אפשרי אבל בניהו ייצא לא טוב מהסיפור. בפרשה הזו לא רק שמו של בניהו עומד למבחן וזכות הציבור לדעת האם דובר צה"ל עשה יד אחת עם קצינים בכירים פוליטיקאים ועיתונאים להדיח את גלנט או אם לאו. בניהו כאיש ציבור חייב זאת לכולנו ולא רק לשמו הטוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם