ברק: לאשר את הפעלת מכון השפכים של עפרה
להכשיר את הסירחון? שר הביטחון ביקש מבג"ץ לאשר הפעלת המתקן, אף שהוקם על קרקעות של פלסטינים. "ישרת את הכפרים באזור"

השר – שהוא המשיב העיקרי בעתירה יחד עם מפקד איו"ש והמינהל האזרחי - הגיב על עתירתם של תושבים פלסטינים הטוענים באמצעות עו"ד מיכאל ספרד ושלומי זכריה, מארגון "יש דין", שיש להם בעלות על חלק מקרקע המכון ותובעים להרוס אותו. המכון הוקם באשראי ממשלתי שניתן לו בסכום של 7.8 מיליון שקל, ואולם צו ביניים של בג"ץ אוסר את הפעלתו עד להכרעה בעתירה.
לטענת משרד הביטחון, נוכח מיעוט אדמות מדינה בהיקף ובמיקום טופוגרפי מתאים, הרי הקמת מכון טיהור אזורי בכל מקום אחר תחייב אף היא הפקעת קרקעות. בנסיבות אלה, ולאחר בחינה של גורמי המקצוע, הוחלט – תוך איזון בין הצורך לפתור את הבעיה הסביבתית החמורה, לבין הפגמים החמורים שנפלו בהליך הקמת המכון – לפעול להקמתו כמפעל לטיהור שפכים אזורי אשר ישמש את עפרה ואת הישובים הפלסטינים הסמוכים.
"אף שהשר (ועמו יתר המשיבים בעתירה) רואה בחומרה את ההתנהלות במקרה שלפנינו, בו קודמה הקמת המכון שלא על פי הדין, ובוודאי שאין להשלים עם מצב דברים זה, הרי אין באי חוקיות זו כדי למנוע, מבחינה עניינית, את בחינת ההיתכנות של המכון כחלופה אפשרית לבעיה החריפה מאד עמה על הרשויות להתמודד: בעיית שפכי הישוב עפרה והכפרים הפלסטינים
השר מדגיש כי בשים לב לתנאי השטח באזור ולשיקולים הסביבתיים, הרי ש"סביר להניח כי הקמת מכון אזורי בסמוך לישוב עפרה היא החלופה שהייתה נבחרת אף לולא 'יצירת העובדות בשטח' והפגמים שנפלו בהליך".
לבסוף, שר הביטחון אף מצביע על כך שהחברה להגנת הטבע פנתה באוגוסט 2009 ליועץ המשפטי לממשלה לטפל בעניין. לפנייתה צורף מכתבו של פרופ' ח. גבירצמן, מן האוניברסיטה העברית, בו נאמר: "המצב הנוכחי בו השפכים הגולמיים מחלחלים אל מי התהום של אקוויפר ההר הוא מצב חמור ומסוכן...ואסור לאפשר לו להימשך".
בתוך כך נחשף בתשובה כי פרקליטות המדינה העבירה לטיפול המשטרה מסמך של הוועדה המקומית לתכנון ובניה במטה בנימין, שנחזה להיות "היתר בניה" להקמת מכון, מלפני כשלוש שנים.







נא להמתין לטעינת התגובות






