הבחירה של סעודיה: ללכת עם הזרם או מולו?
בארה"ב בטוחים שהסעודים לא יהססו לפלוש לבחריין אם המשטר שם יהיה בסכנה, יש גם מי שחושבים כי המלך דווקא יעדיף לבצע רפורמות
ביום רביעי שעבר נחת השליט בריאד אחרי שהיה במשך שלושה חודשים בטיפול רפואי בחו"ל. בשביל איש בן 87 עם בעיות גב, נראה היה שהוא מאוד ממהר. כבר לפני שהמטוס שלו נחת, הורה המלך על מענקים בשווי של 36 מיליארד דולר לעמו - כאלפיים דולר לכל סעודי. הוא נתן הלוואות לצעירים סעודים לצורך קניית בתים נישואים והקמת עסק והעלאה במשכורת לעובדי המדינה.
בינתיים, בין האנשים שחיכו לעבדאללה על המסלול, היה האיש שהכי מדאיג אותו: המלך חמד בין עיסא אל-חליפה מבחריין השכנה. לפני שבוע משטרו של חליפה ניסה לדכא בכוח את ההתקוממות הראשונה באמירויות - הפתרון שגם סעודיה שקלה לפנות אליו.
הניסיון הזה כשל גם בגלל לחץ מארצות הברית שמחזיקה צי בנמל של בחריין. המלך חמד מן הסתם נתן למלך עבדאללה את החדשות הרעות: אני כבר לא יכול לסיים את זה בכוח. זה לא יעבוד - האמריקאים לא ייתנו לי.
הלקח הזה השאיר את השליט הסעודי עם כמה אפשרויות קשות. הוא יכול להורות לכוחות הסעודיים לדכא את השיעים בבחריין, במה שיהיה גרסה ערבית של הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. הוא יכול לתת למשפחת חליפה לוותר על כוחם ולקוות ש"הזיהום" הדמוקרטי לא יתפשט. פלישה לבחריין היא אופציה ממשית: כוחות סעודיים כבר עזרו לדכא מרד שיעי שם בשנות התשעים.
מומחים רבים בוושינגטון משוכנעים שהסעודים לא יהססו לפעול אם המשטר הבחרייני יהיה בסכנה ממשית. אבל פלישה יכולה גם להביא את סעודיה לכדי עימות עם ממשל אובמה שתומך בדרך הרפורמות בבחריין. ייתכן כי הצעד אף ייצור קרע בברית בת 65 השנים.
עבדאללה לא אוהב במיוחד את אובמה. הוא דחה את בקשת הנשיא האמריקאי לעזרה עם תהליך השלום הערבי-ישראלי ורתח למראה הפניית הגב של אובמה לחוסני מובארק. לפי הניו יורק טיימס, שתי שיחות הטלפון האחרונות ביניהם במהלך המשבר במצרים "נגמרו באי הסכמה חותכת". ועדיין, אני מהמר שהמלך עבדאללה מעדיף להיות גורבצ'וב ולא ברז'נייב. במקום לפלוש, יותר הגיוני שיאמץ אסטרטגיה של לנסות ולהקדים את הגל הערבי של השינוי לפני שיהיה מאוחר מדי.
עבדאללה כבר התחיל בעבר ללכת בכיוון הזה. אחרי הפיגועים במגדלי התאומים, בהם השתתפו 15 סעודים, מי שהיה אז יורש העצר התחיל לתכנן
בראיון מ-2003, אל-ג'ובייר הציג בפניי אג'נדה יקרה לרפורמה פוליטית: ראשית, בחירות בתוך ארגונים מקצועיים של עיתונאים ורופאים כמו גם באוניברסיטאות ואז בעיריות. אחרונות יגיעו הבחירות במועצת השורה הפרלמנטרית למחצה, אותה ממנה כיום עבדאללה. "אם נעשה את כל הצעדים נכון אני לא רואה סיבה שלא תהיה לנו חברה עם שלטון חוק חירויות אזרח ובחירות" אמר ג'ובייר.
הבחירות המוניציפאליות נערכו כדין ב-2005. ב-2009, כשהייתה אמורה להיות עוד הצבעה, הן בוטלו. הרפורמות של עבדאללה נתקעו. אבל ג'ובייר עדיין בסביבה והמלך אף האריך את הקדנציה שלו בוושינגטון. האם הגברת השמנה מוכנה לפצוח בשיר? בקרוב נגלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם