אקדמיה מזדקנת: מי יחליף מרצים ותיקים?
דוח חדש קובע: יותר מרצים באוניברסיטאות שמתקרבים לגיל הפנסיה מאשר מרצים שעוד לא עברו את גיל 40. הפקולטה הצעירה: משפטים

סטודנטים. למצולמים אין קשר לידיעה צילום ארכיון: נאור רהב
תחום הידע בו ישנם הכי הרבה מרצים צעירים יחסית הוא משפטים שם רבע מהמרצים הם בני פחות מ-40. רוב המרצים (42 אחוז ) הם בני 50-41 ורק 16.9 אחוז הם בני 61 ומעלה כלומר מתקרבים לגיל פנסיה או עברו אותו.
אבל תמונת המצב המדאיגה נמצאת במסדרונות מדעי הרוח: שליש מהמרצים עברו את גיל 61 ו-37 אחוז נוספים עברו את גיל 51. זאת לעומת 5.2 אחוז בלבד מקרב המרצים הצעירים. "כמעט כל האוניברסיטאות משלמות במדעי הרוח יותר פנסיות ממשכורות" סיפרה אתמול מרצה צעירה בפקולטה למדעי הרוח. "פרישה של מרצה בכיר ומבוגר אומרת ברוב המקרים סגירה של התקן במקום קליטה של מרצה צעיר יותר.
תוכנית שש שנתית
בעיית עתודת המרצים באקדמיה הישראלית היא אחת הבעיות המרכזיות המטרידות את ראשי המערכת. עשור היובש בו קוצצו תקציבי המערכת להשכלה גבוהה והמוסדות היו באי ודאות גדולה הביא לכך שתקנים רבים בוטלו ומרצים רבים מצאו את עתידם במוסדות אקדמיים מעבר לים או במכללות הפרטיות. בעיה זו עולה גם בדוחות שמפרסמות ועדות הערכת האיכות של המועצה להשכלה גבוהה.
בדוח שפורסם בשבוע שעבר על הפקולטות למתמטיקה אחת ההמלצות המרכזיות
הייתה להשקיע מאמצים בגיוס סגל צעיר על מנת להתמודד עם פרישה צפויה של אנשי סגל רבים שהגיעו לגיל מבוגר.
התוכנית השש שנתית שאושרה לפני מספר חודשים בממשלה אמורה לענות על סוגיה זו בין היתר באמצעות הקמת מרכזי מצוינות להשבת מוחות שעזבו את הארץ ופתיחת תקנים נוספים בכל הפקולטות. סעיף מיוחד בתוכנית מוקדש להוספת תקנים לצעירים בתחום מדעי הרוח שהדוח הנוכחי של הלמ"ס ממחיש עד כמה הוא זקוק לתוספות אלו.