המשטרה מודה: הפקרנו את "השוטרים הנוקמים"
דוח המשטרה על פרשת השוטרים מנהריה, שנשלחו למאסר אחרי שניסו לפגוע בעבריין מיכאל מור, קובע נחרצות: "תפקוד המחוז הצפוני ומשטרת ישראל לקו בחסר". במשטרה מודים: נחלנו כישלון חרוץ בטיפול בארגון הפשע של מור, ש"המשיך לגדול ולהתבסס". עם זאת מבהיר הדוח: "השוטרים האלה חצו את גבולות המותר"

ועדת הבדיקה הוקמה, בין היתר, בעקבות ביקורת שמתחו שופטי בתי המשפט המחוזי והעליון, שנדרשו לפרשת השוטרים מנהריה. בתי המשפט מתחו ביקורת קשה על תפקוד המשטרה, והמליצו על הקמת ועדת חקירה.
הוועדה, בראשותו של סגן המפכ"ל, ניצב אילן פרנקו, קיימה עשרות מפגשים ואנשיה קיימו ראיונות עם מעל למאה בעלי תפקידים שונים. הוועדה מנתה עשרים חברי צוות וביצעה אלפי בדיקות של מסמכים שונים ועשרות תיקים פליליים.
ועדת הבדיקה בחנה את פעילות המשטרה במשך כשבע שנים, בין השנים 2007-2000, אז אירעו מרבית מעשי הפשיעה החמורה בנהריה. הדוח קבע כי באגף החקירות של המחוז הצפוני נמצא בלבול ואי סדר, וכי לא קיים תיעוד מסודר בדבר היערכות המשטרה וטיפול בארגון הפשע של מיכאל מור, וכי חלק מהמסמכים המשטרתיים שקשורים בארגון של מור לא נמצאו.
"מיכאל מור וארגונו זוהו על ידי המשטרה כבר בתחילת דרכם, ולכל אורך תקופת פעילותם כעומדים מאחורי שורה ארוכה של פעולות פליליות חמורות", נכתב בדוח. "בחלק מהתקופה זכתה ההכרה הזאת למענה מקצועי, אך בחלק מהתקופה, בעיקר בתחילתה, לא
בדוח נמתחת ביקורת קשה על אגף החקירות של המשטרה. "התיקים שנקשרו לארגון נחקרו לאורך השנים במספר יחידות משטרה שונות במחוז הצפון, חלקם נחקרו ברמה מקצועית ואילו חלקם באופן שאינו מספק ביחס לחומרת העברות וזהות העבריינים".
הוועדה ממשיכה ומותחת ביקורת גם על פיקוד המחוז הצפוני. "בשל האירועים הפליליים הרבים שהתרחשו במחוז הצפון בחלק מהתקופה הנבדקת, הועבר הטיפול בארגון של מור מיחידה אחת לאחרת, זאת על פי שיקול הפיקוד באותה עת. מובן כי היה בדבר כדי לפגוע ברצף הטיפול בארגון".

הדוח קובע עוד כי המודיעין שנאסף על הארגון היה נמוך ביותר, ומותח ביקורת על אנשי המודיעין של המחוז הצפוני. "חרף מאמצי היחידות הפועלות, כל אחת מהן על פי יכולתה, המקרים לא פוענחו במבחן התוצאה".
עוד עולה, כי נגד הארגון של מור נפתחו תיקי חקירה רבים, אולם כתב אישום הוגש רק בתיק אחד – ירי ממטול על תחנת נהריה ביוני 2000. בבחינת כלל תיקי החקירה, שעניינים ביצוע עברות אמצעי לחימה על ידי ארגונו של מור, נמצא רק תיק אחד נוסף שבו הורשע נאשם.
מיכאל מור הורשע ונידון למאסר של שלוש שנים. בנוסף לכך, נידונו עוד מספר חברים מארגונו למאסרים לפרקי זמן שונים. "לא היה בכל אלה כדי לפגוע פגיעה של ממש בארגונו של מור שהמשיך לגדול ולהתבסס", קובע הדוח.
מהדוח עולה כי היקף הטיפול המשטרתי בארגון של מור לא היה מספיק. "בבחינת היחס בין היקף פעילותו של מור וחומרת המעשים שיוחסו לו, לבין רמת ההכרזה ומדרגי הטיפול בו על ידי המשטרה, נמצא כי בחלק מן השנים לא הייתה הלימה מספקת בין הצורך שהתעורר, לבין המענה המשטרתי. בראשית שנות פעילותו של ארגון מור ניתן אף לומר כי לא הייתה הלימה כלל", נכתב.
המשטרה מודה כי נכשלה כישלון חרוץ בטיפול בעבריינות בנהריה ובארגון של מור. "בסיכום הכולל של עשרות אירועי אלימות חמורים שהתרחשו בעיר במהלך השנים עולה, כי המשטרה הצליחה לקשור את מור וארגונו לאירועים, אך לא הצליחה לפענח.

"במבחן התוצאה עולה, כי שיטת הפעולה שננקטה כנגד הארגון של מור – הקמת צוותי פעולה - הייתה פחות אפקטיבית ולא מספקת לטיפול בהיקף האירועים, זאת לאור מחסור בכוח אדם והיעדר גב של יחידה גדולה שיכולה הייתה לסייע".
המשטרה בדקה גם את הטיפול שהוענק לשוטרים המאוימים, וגם כאן נמצאו ליקויים קשים. המשטרה קובעת שאכן הייתה סיבה לשוטרים מנהריה להרגיש מופקרים, כפי שטענו. על פי הדוח, מדור איומים של המשטרה הוקם רק כשנתיים לאחר שהחלו האיומים, אבל גם אז לא הייתה תורת עבודה ושיטת פעולה להתמודד עם התופעה של האיומים.
הוועדה קבעה עוד כי תחנת נהריה ומרחב גליל לא יכלו לעמוד במתן האבטחה כפי שנדרש עקב ריבוי משימות. "תקציב מיגון המאוימים עד שנת 2007 עמד על כמה מאות אלפי שקלים בלבד לשנה ולכן היה קושי לספק סל אבטחה מושלם", נכתב בדוח. "זמן התגובה בהצבת אמצעים היה ארוך, כחודש, בשל הצורך באישורים תקציביים. סיורי ניידות לא התקיימו על פי הנדרש, עקב ריבוי משימות והם נתפסו כלא יעילים ולא מרתיעים. משפחות המאוימים לא נכללו בסל האבטחה שניתן למאוים".
לבסוף, קובע הדוח כי מאז הפרשה חלו שינויים מרחיקי לכת בתוך המשטרה. מחבריו קושרים את המחסור בכוח אדם ובתקציבי המשטרה שהיו בין הגורמים לטיפול הלקוי בפשיעה בנהריה, באירועי האינתיפאדה השנייה. "תופעות אלו, ובמיוחד פיגועי ההתאבדות, ההתנתקות והמלחמה בצפון, חייבו תשומת לב ארגונית מלאה והסיטו את מרבית משאבי הארגון", נכתב.
הדוח אינו ממליץ על נקיטת צעדים משמעתיים כלפי קצינים באגף החקירות, המבצעים או המחוז הצפוני.